Top

המלצות צפייה וקריאה

בספרות הפופולרית, וכן בסרטוני רשת, סדרות הרצאות וסרטים, קיימים חומרים רבים על פגיעות ראש – הן מהפן האישי של אנשים שסבלו מפגיעה ומספרים על חוויותיהם בשיקום, והן מהפן העיוני והאקדמי. בחלק זה נביא בפניכם המלצות לחומרי קריאה וצפייה רלבנטיים. כמו כן, נביא סקירת ספרות מקצועית עדכנית על טיפולים מתקדמים ונסיוניים בפגיעות ראש.

הסרט התיעודי My Beautiful Broken Brain

הסרט מתאר את התמודדותה של לוטיה סודרלנד, בת 34, עם אירוע מוחי דימומי בו לקתה בשנת 2011. הדבר המרשים ביותר בסרט זה הוא העובדה שלוטיה עצמה יצרה את הסרט, למרות שסבלה בעת השיקום מאפזיה קשה מאד ולמעשה בתחילת הדרך הייתה כמעט נטולת יכולת תקשורת מילולית עם הסביבה. למרות הקושי הצליחה להפיק סרט נהיר ומרגש על תחושותיה נוכח מה שעברה, ואף גייסה את יוצר הקולנוע דיוויד לינץ' – אותו לא הכירה קודם אך נעזרה ביצירתו במהלך השיקום – להפקה משותפת של הסרט.  

לינק לטריילר

לינק לאתר הסרט

זמין בנטפליקס

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

לאב דווקא

סרטה של רונה סופר, על נשיות ומיניות מנקודת מבטה של במאית המתמודדת עם מוגבלות

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

סיפורו של אייל פלד

כתבתה של רותי שילוני מתוך אתר מאקו: טיולו של אייל פלד לטנזניה לאחר השבץ המוחי שקיבל בגיל 49.


סיפורו של רועי סדן (ג'ינג'י)

סיפורו של רועי סדן, רוכב אופניים מנוסה שנפל ונפצע בהימאליה.

לינק לכתבתו של גלעד שלמור מתוך אתר מאקו

לינק להרצאת "טד" של רועי סדן 

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

סיפורה של בר בלפר

כתבתו של זוהר ישראל מתוך תוכנית "אנשים" אתר מאקו: סיפורה של השחקנית והזמרת בר בלפר שנפצעה קשה בתאונת דרכים. 

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

התקף התובנה רב העוצמה של ג'יל בולטי טיילר- הרצאת טד

הרצאתה של חוקרת מוח שעברה שבץ בעצמה. בליווי כתוביות בעברית. 

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

למה אלפי חולי מוח מאושפזים במחלקה הפנימית?

כתבתה של הילה אלרואי מתוך חדשות 10 אודות המחסור החמור ברופאים מומחים ברפואת מוח בישראל, 13.12.2018

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

28 מיטות למיליון וחצי תושבים: מחדל המחלקות הנוירולוגיות בבתי החולים בישראל

כתבתה של קטי דור מתוך חדשות כאן אודות המחסור במחלקות נוירולוגיות בישראל, 04.03.2019
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

סיפורו של צביקה פיק

סרטו של חיים אתגר, אתר מאקו: ראיון עם צביקה פיק על השיקום שעבר בעקבות אירוע מוחי, 15.5.2019

נפגעי ראש שיקום והתמודדות / הדס אייל ,הוצאת הדס אייל

ספר המרכז מידע שימושי מתחומי הרפואה, השיקום והמשפט לטובת נפגעי ראש, בני משפחותיהם וכל אדם בעל עניין. 

אדם הולך הביתה/ יורם עשת אלקעלי ,הוצאת כתר

סיפור החלמתו של יורם עשת אלקעלי שנפגע בראשו במלחמת יום הכיפורים. 

התקף התובנה שלי / ג'יל בולטה טיילור, הוצאת מודן

סיפורה האוטביוגרפי של חוקרת מוח אמריקאית שעברה בעצמה שבץ מוחי.

המח הגמיש / נורמן דוידג', הוצאת כתר

(באנגלית – The Brain That Changes Itself / Norman Doidge)

ספר עיון נגיש וקריא מאד על מגוון חוקרים, מחקרים ומחשבות עדכניות על יכולות רקמת המח להשתפר ולהשתנות במהלך החיים, במצבי בריאות וחולי. מומלץ כחומר רקע בסיסי למתעניינים בגמישות (פלסטיות) מוחית. כמו כן מנגיש עבודות של כמה מהחוקרים החשובים בתחום רפואת המח שפועלים כיום בעולם.

הכל בראש / טל פדרמן, הוצאה עצמית

סיפור אישי על התמודדותה ושיקומה של הכותבת, שעברה אירוע מוחי בגיל 29 כאם צעירה ובתחילת הדרך בקריירה כאדריכלית. 

המדריך לשבץ מוחי ואפזיה לאנשים עם אפזיה ובני משפחותיהם/ בהוצאת מרכז אלדר לאפזיה, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

מדריך מקסים ושימושי המספק מידע וכלים להתמודדות עם אפזיה אשר נכתב על ידי צוות קלינאיות תקשורת של מרכז אדלר לאפזיה בירושלים. 

נפש בשיקום/ ד"ר אייל חלד, מטר הוצאה לאור 

נפש בשיקום מתאר את דרכם של מבוגרים וילדים המתמודדים עם מגבלה פיזית או מנטלית אשר דורשת מהם להסתגל מבחינה רגשית לקושי שעמו הם מתמודדים, ועושה זאת מנקודת מבט ייחודית של טיפול פסיכולוגי, המסופר על ידי פסיכולוגים שיקומיים שונים. הפרק הראשון מוקדש לאיש צעיר שעובר תהליך שיקום לאחר פגיעת ראש קשה. 

ראיון עם ד"ר אייל חלד, 3.1.2019

כתבתו של רן פוני, ישראל היום- ראיון עם ד״ר אייל חלד, פסיכולוג שיקומי מומחה-מדריך ונוירופסיכולוג, לרגל הוצאת ספרו ״נפש בשיקום״ העוסק בטיפול נפשי – שיקומי של מטופלים בעלי מוגבלויות. הפרק הראשון בספר מתמקד בתהליך השיקום של איש צעיר אשר נפגע בראשו. 

ראיון עם לינוי בר גפן ובן זילכה, 15.1.2019

כתבתו של עינב שיף, ידיעות אחרונות- כתבה יוצאת דופן בכנותה על שיקום, על התמודדות מורכבת ומרובת חזיתות, על החיים עצמם. 

"משאירים אותנו באוויר", 16.3.2019

כתבתו של איתי אילנאי, ידיעות אחרונות- על הצורך האקוטי בפתרונות שיקום נוספים עבור נפגעי ראש, על ההתמודדות הבלתי אפשרית של המשפחות ועל הצורך בשינוי, עכשיו

ראיון עם ד"ר סלמאן זרקא, 24.4.2019

כתבתה של רוני לינדר, דה מרקר- ראיון עם ד״ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי ״זיו״, אשר מדבר בין השאר על הפערים הקיימים בין המרכז לצפון בהקשר של טיפול ושיקום של אנשים לאחר פגיעות מוחיות.  

בחלק זה אביא סקירות ספרות על מחקרים מובילים ומגמות חדשניות בניסיון לטפל בפגיעות ראש ובהשלכותיהן. רוב החומרים שיובאו הינם מחקריים בלבד ואינם זמינים עדיין בעולם הקליני. עם זאת, הם מסמנים כיוונים עתידיים שבתקווה יביאו לטיפולים יעילים יותר עבור אנשים המתמודדים עם פגיעות ראש. כמו כן, אשתדל ככל הניתן להוסיף לינקים למאמר המקורי או לקבוצת המחקר שמאמרה מצוטט, למעוניינים להעמיק בנושא.

ד"ר דנה גפן דורון

מאמר סקירה – איך גורמים לתאי עצב לגדול מחדש במח

Strategies targeting endogenous neurogenic cell response to improve recovery following traumatic brain injury / Dong Sun, M.D., Ph.D, Department of Neurosurgery, Medical College of Virginia Campus, Virginia Commonwealth University, Richmond, VA, USA

סיכום קצר: עד לפני כמה שנים נהוג היה לומר כי במח הבוגר אין יכולת יצירה של תאי עצב (נוירונים) חדשים. מחקרים עדכניים מראים כי במח הבוגר דווקא קיימים תאי גזע המסוגלים להתמיין לתאי עצב באזורים בהם מתבצעת נוירוגנזה (neurogenesis – יצירה של נוירונים). האזורים המועדים ליצירה של תאי עצב חדשים מצויים באזורי מח הקשורים להיפוקמפוס (איבר המח האחראי על תפקודי זיכרון רבים) ולמערכת פענוח הריח המוחית. ישנן עדויות לכך שנוירוגנזה לאחר פגיעת ראש קשורה לתוצאה הקוגניטיבית והתפקודית לאחר הפגיעה.

מאמר זה מביא סקירה של חומרים וטכניקות המנסים לעודד נוירוגנזה במעבדות ברחבי העולם, בין אם מדובר בתרופות קיימות בשוק, מולקולות בפיתוח, או מכשור מחקרי – מסכם את התוצאות המוכרות עד כה בעזרתם, ומסביר כיצד משערים שעובד המנגנון מאחורי פעולתם.

לינק למאמר


מאמר מחקרי – איך מנבאים התאוששות מחוסר הכרה לאחר נזק מוחי אנוקסי (חסר חמצן) עקב דום לב

Use of brain diffusion tensor imaging for the prediction of long-term neurological outcomes in patients after cardiac arrest: a multicentre, international, prospective, observational, cohort study

Velly, Lionel Constantin, Jean-Michel et al.

The Lancet Neurology , Volume 17 , Issue 4 , 317 – 326

רקע וחשיבות:

במקרים בהם מטופל אינו מתעורר לאחר פגיעת ראש, שאלת מיליון הדולר היא איך ניתן לדעת אם ומתי יתעורר, ומה הפרוגנוזה – משמע מה סיכוייו להשתפר ועד איזו רמת תפקוד יוכל להגיע. לצערי, כיום אין כלים מעשיים טובים מספיק בכדי לתת תשובה על שאלה זו, ואנו נאלצים להמתין ולראות אם ועד כמה משתפר החולה.

מאמר חדשני שיצא לאחרונה מנסה להציע כלי ראשוני להערכת פרוגנוזה של חולים מחוסרי הכרה, ועושה זאת באמצעות מעקב אחר אנשים שלא שבו להכרה 7 ימים לאחר דום לב והחיאה ממושכת, משמע אנשים שסבלו מנזק מוחי אנוקסי (על רקע חסר באספקת חמצן למח במהלך דם הלב וההחיאה), ולא התעוררו בימים שאחריו.  

להלן סיכום קצר של המחקר:

המאמר עוסק בנזק מוחי אנוקסי (מחוסר חמצן) בחולים אחרי דום לב שעברו החיאה, שנותרו בחיים אך לא שבו להכרה 7 ימים לאחריה. החוקרים השתמשו בשיטות הדמיה מתקדמות ב MRI על מנת לבדוק את מידת ארגון החומר הלבן – Diffusion Tensor Imaging, DTI, במח של חולים אלה בימים שלאחר ההחיאה (7 ימים עד 28 ימים לאחריה).

המחקר התנהל ב-14 מרכזים רפואיים בצרפת, איטליה ובלגיה, והוכללו בו 150 מטופלים אשר עברו החיאה על רקע דום לב בשנים 2006-2014, ואשר לא שבו להכרה בתקופה הראשונית לאחר האירוע. לכל החולים בוצעה סריקת MRI מתקדמת של החומר הלבן במוחם בתקופה הראשונית לאחר הפגיעה (7-28 יום לאחריה). הם הוערכו שוב קלינית 6 חודשים לאחר הפגיעה, ונמצא כי 33 מהם (22%), היו במצב תפקודי טוב (ערים, עירניים, מתקשרים, עצמאים במרבית התפקודים היומיומיים). במטופלים אלה נמצא כי רמת הארגון של החומר הלבן המוחי ב MRI היתה טובה יותר מבחולים שלא השתפרו משמעותית (נותרו במצבי הכרה ירודה – קומה, וגטטיבי, או נותרו נכים קשים עם פגיעות קוגניטיביות ניכרות).

החוקרים סיכמו כי בחולים שלא שבו להכרה 7 ימים לאחר דום לב, בדיקת MRI למידת ארגון החומר הלבן במח Diffusion Tensor Imaging יכולה לנבא את התוצאה הנוירולוגית תפקודית שתהיה 6 חודשים לאחר האירוע, והמליצו על הרחבת המחקר למספר רב יותר של מטופלים ולסוגי פגיעות נוספות.

לינק למאמר

שינוי גודל פונט
ניגודיות