Top

שלב ראשון: היכרות עם הגורם המבטח

במידה וסיבת האשפוז נובעת ממאורע שקרה שלא במסגרת שירות הביטחון או אירוע טרור, בסבירות גבוהה הגורם המבטח לאורך תקופת השיקום הינה קופת החולים בה המשתקם מבוטח. לפי חוק ביטוח בריאות, כל מטופל אשר עבר פגיעה כלשהי ונמצא מתאים לשיקום הקופה מחוייבת לספק לו שירות שיקומי (תקנה 6, סעיף א5).

בזמן האשפוז במחלקה האקוטית תתבצע ההערכה שיקומית על ידי צוות רב מקצועי: מטפל/ת מצוות הסיעודי, מטפל/ת מצוות הפיזיותרפיה, מטפל/ת מצוות ריפוי בעיסוק, מטפל/ת מהצוות הסוציאלי. בסוף התהליך נכתב דוח קצר לגבי המסקנות.

השלב הבא: בדיקה של רופא שיקומי. אם המטופל בן 65 ומעלה- ייתכן והבדיקה תתבצע על ידי רופא גריאטרי. הרופא/ה הינו הסמכות המקצועית הקובעת האם ישנו פוטנציאל שיקומי ומהי המסגרת המומלצת בסוף האשפוז. במידה וישנה המלצה לשיקום, חשוב לוודא כי ההמלצות כתובות באופן ברור במכתב השחרור, כפי שמצוין בחוזר המצורף.

חשוב לציין כי בשלב זה כאשר יש צפי שיקומי קיימות כמה אפשרויות:

  • שיקום נשימתי (אם נמצאים מתאימים)
  • מסגרת של שיקום באשפוז מלא
  • שיקום בית
  • מסגרת של אשפוז/שיקום יום
  • הפנייה לטיפולים בקהילה

ההחלטה מתקבלת על ידי הצוות הרפואי בהתאם למצב המטופל.

בשלב זה לרוב תיכנס לתמונה איש/אשר קשר מטעם הקופה ( אחות בקרה) ותסייע בשיבוץ במסגרת הרלוונטית. לעיתים ישנה החלטה כי בשלב זה המטופל אינו מתאים לתוכנית שיקומית פורמלית בין אם על רקע נפשי קוגנטיבי ובין אם על רקע פיזי/רפואי. במקרים בהם אדם אינו מסוגל לדאוג לצרכי היומיום שלו ואינו מתאים למסגרת שיקומית מקובל לחפש מסגרת רפואית מתאימה למצבו על פי הגדרת מצבו הסיעודי (סיעודי, סיעודי מורכב, תשוש נפש). עבור הסבר נוסף אנא לחצו כאן.

חשוב לדעת, כי במידה וישנה המלצה לשיקום אך קופת החולים אינה מיישמת את ההמלצה, ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות.

חייל סדיר:

כאשר חייל בשירות סדיר נפצע או חלה ואינו כשיר רפואית להמשיך את השירות בצורה סדירה ו/או רופא היחידה אינו יכול להעניק את הטיפול הרפואי המתאים, הוא יסופח לר"ם 2. המשמעות היא שהחייל למעשה עובר מהיחידה שלו ליחידת ר"מ 2 ("רשימה מקובצת", כיום ידועים גם כיחידת יק"ר).

החייל ומשפחתו מקבלים בשלב זה מעטפת שמטרתה לשמר את הרצף הטיפולי: ר"מ 2 משתדלים לענות על כל צרכיה של המשפחה, ניתן לפנות אליהם עם כל שאלה: זכויות וזכאויות, מידע על פרופיל רפואי ועוד.

בנוסף, תפגוש את המשפחה קצינת הנפגעים של היחידה המקורית. גם היא תלווה את המשפחה ואת החייל שנפצע. בחלוקה גסה ניתן לומר כי הנציגים של ר"מ 2 יתנו מענה רפואי וקצינת הנפגעים תיתן מענה במישורים אחרים (לדוגמא, תעזור במקרים בהם יש צורך בעזרה כלכלית, תתווך את התהליך הבירוקרטי).

לעיתים הפציעה או המחלה בעלות השפעות או השלכות הדורשות המשך טיפול מעבר לטווח השירות. בעל-מנת לקבל הכרה ע"י אגף שיקום נכים של משרד הביטחון יש לפנות ליחידת התביעות. קצין התגמולים יעיין בבקשה ויחליט על קביעת ועדה/ות רפואית. הועדה/ות הרפואיות ידונו על הקשר לשירות ובמידת הצורך על דרגת הנכות ותוקפה.

חשוב לדעת: יש למלא את הטפסים עבור יחידת התביעות בקפידה ובתשומת לב. יש לכך חשיבות רבה לתהליך ההכרה בהמשך.

לעיתים מועד השחרור מתקרב בעת הטיפול בר"ם 2 או לחלופין הפציעה/המחלה עצמן גוררות שחרור מצה"ל (בעקבות התאמת פרופיל 21 או 24). במקרים אלו יישקלו האפשרויות – עיכוב השחרור והמשך טיפול בצבא, העברה לטיפול קופה אזרחית, המתנה להכרה והעברה לטיפול במסגרת אגף שיקום נכים של משרד הביטחון. במידה וישנה הכרה של משרד הביטחון ב-20% נכות ומעלה, מאותו רגע זה הגוף האמון על ליווי החייל (סייג לומר: במקרים בהם הפציעה אינה קרבית לפעמים המשפחה בוחרת לתבוע את הביטוח ולא את אגף שיקום).

אגף שיקום נכים של משרד הביטחון

באגף שיקום נכים של משרד הביטחון יש שבעה מחוזות + מטה ראשי, כאשר כל זכאי משובץ לטיפול המחוז הקרוב למקום מגוריו. כל מחוז שיקום נותן מענה בשלושה מישורים:
מרפאה – צוות הכולל רופאים מחוזיים, מנהל/ת מרפאה ועובדי שירותים רפואיים. טיפול בפניות הנוגעות לטיפול רפואי בנכות המוכרת. 
רווחה – טיפול בפניות הקשורות ברווחה, מגורים, ניידות, תגמולים וכדומה.
שיקום ותעסוקה – ליווי ע"י עובד/ת שיקום, Case Manager, מתוך מטרה לאפשר השתלבות בחברה באופן מיטבי.

המשתקם שנפגע במהלך שירותו הסדיר והופנה לשיקום, יופנה למסגרות האשפוזיות בבית החולים, בהתאם למצבו: שיקום נשימתי, שיקום באשפוז, אשפוז יום. בהמשך השיקום הטיפולים יכולים להינתן בקהילה במגוון מכונים אשר משמשים ספקים של משרד הביטחון. חשוב לציין כי הרופא  המחוזי הוא הרופא לענייני הנכות המוכרת ובסמכותו לקבוע את התוכנית הטיפולית והשיקומית בהתאם להמלצות מהרופאים המטפלים.

לעיתים ההחלטה היא כי בשלב זה המטופל אינו מתאים לתוכנית שיקומית פורמלית בין אם על רקע נפשי קוגנטיבי ובין אם על רקע פיזי/רפואי. במקרים בהם אדם אינו מסוגל לדאוג לצרכי היומיום שלו ואינו מתאים למסגרת שיקומית מקובל לחפש מסגרת רפואית מתאימה למצבו על פי הגדרת מצבו הסיעודי (סיעודי, סיעודי מורכב, תשוש נפש). הסבר נוסף אנא לחצו כאן.

למידע נוסף ומקיף אודות שיקום במסגרת משרד הביטחון מצורפת חוברת מתוך אתר אגף השיקום של משרד הביטחון.

ביטוח לאומי כגורם מבטח מהשלב האשפוזי- נפגעי פעולות איבה

במידה והפגיעה נוצרה כתוצאה מפעולת איבה, הגורם המבטח הינו הביטוח הלאומי. ביטוח הלאומי ידאג למימון האשפוז, השיקום, הטיפולים והתרופות. הטיפולים עצמם מתקיימים בבתי החולים ובקופות החולים. תהליך השיקום זהה לתהליך המתואר בסעיף "קופות החולים".

למידע נוסף אודות זכויות של משתקמים בעקבות פעולות איבה מתוך אתר ביטוח הלאומי, אנא לחץ כאן 

ביטוח לאומי- כללי 

המוסד לביטוח הלאומי נועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס כלכלי לקיומן. כיום מעוגנות בחוק הביטוח הלאומי, בין השאר, תוכניות לביטוח זקנה ושאירים, נפגעי עבודה, נכות כללית, סיעוד, נפגעי גזזת, אסירי ציון, נפגעי פעולות איבה ועוד.

בהתאם לאופי הפגיעה (נכות כללית/נכות מעבודה), על המבוטח להגיש את הטפסים הרלוונטים ובהמשך יזומן לועדה המתאימה במסגרת המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לסוג הפגיעה/פציעה ייתכן והמבוטח יקבל אחוזי נכות, ובהמשך ייתכן ויהיה זכאי לקצבה/מענק. בנוסף, בהתאם לאחוזי הנכות ישנה אפשרות לזכאות של שיקום מקצועי- כאשר ישנו אופק תעסוקתי בשוק החופשי. **כל מקרה נבחן לגופו**.

מומלץ לפנות לעובדת סוציאלית או גורמים רלוונטים אחרים על מנת להבין טוב יותר את מסלול ההכרה בנכות במסגרת ביטוח לאומי ואת ההטבות הנלוות. 

קישורים חשובים מתוך אתר ביטוח לאומי:

בנוסף, ניתן לפנות לעמותת "נאמן" המפעילה קו תמיכה בשיתוף האגודה לזכויות החולה. הקו מספק סיוע גם בנושא זכויות, השירות ללא עלות. 

במקרה הצורך, בחלק ממרכזי השיקום ניתן לקבל שירותים גם באופן פרטי תמורת תשלום.

מומלץ לברר האם פוליסות הביטוח נותנות כיסויים לחלק מהטיפולים.

בכל שלב בדרך, ניתן כמובן גם לפנות למטפלים פרא רפואיים באופן פרטי. ב"אלפון" ניתן למצוא מטפלים מסקטורים שונים המנוסים בעבודה עם אנשים לאחר פגיעה מוחית (על פי הצהרתם).