Top

שיקום ילדים: מה לשאול במהלך האשפוז ולקראת שחרור? שיחה עם ענבל סולומון

תמלול שיחת פייסבוק לייב עם ענבל סולומון אודות שיקום ילדים- שאלות לעובדת הסוציאלית במהלך האשפוז ולקראת שחרור: צולם בתאריך 15.11.2019

שיחה עם ענבל סולומון, עובדת סוציאלית של המחלקה לשיקום ילדים ונוער בבית חולים לוינשטיין 

לצפייה בשיחת הוידאו לחץ כאן 

תמלול הסרטון: "מה חשוב לשאול את העובדת הסוציאלית של מחלקת שיקום ילדים ונוער במהלך האשפוז ולקראת שחרור".  

**לקריאה נוספת אודות שיקום ילדים: "שיקום ילדים: איך מתארגנים לקראת השבוע הראשון- עם עו"ס ענבל סולומון", ו- "שיקום ילדים עם הפסיכולוגית לרה זינגר"

שלום ענבל. אז מה חשוב לשאול את העובדת הסוציאלית של מחלקת שיקום ילדים ונוער, איזה דברים צריך לברר במהלך האשפוז?

קודם כל, יש לא מעט. ובאמת כל שאלה שעולה, כל תהיה, חשוב לשאול ולפנות.

מיצוי זכויות:

ביטוח לאומי- הביטוח הלאומי והתביעה שאנחנו מגישים כבר בימים הראשונים, יש עוד זכויות שאפשר למצות. קודם כל חשוב להבין שאחרי שמוכרים על ידי ביטוח לאומי יש גם זכויות נלוות כמו הנחה בארנונה, בטלפון, בחשמל שהרשות המקומית נותנת. זה קורה אוטומטית רק צריך לשים לב שזה באמת קורה (מידע על הגשת התביעה הראשונית ניתן למצוא כאן).

גמלת ניידות- אפשר לבדוק גם את העניין של גמלת ניידות. גמלת ניידות מוגשת למשרד הבריאות, משרד הבריאות הוא זה שמחליט על גובה הגמלה ואחר כך מממשים אותה בביטוח הלאומי. גמלת ניידות מיועדת למי שיש מגבלה בניידות שזה בדרך כלל משהו שהוא לטווח ארוך, יש קריטריונים מסוימים שהרופא הוא זה שצריך למלא. לרוב מגישים את זה חצי שנה אחרי אירוע הפגיעה, התאונה. כמו ביטוח לאומי, אנחנו פה מנסים להגיש קצת לפני כי אם יש משהו שלצערנו לא צפוי להשתפר אז זה סיוע שיכול להיות מאד רלוונטי גם במהלך האשפוז ואנחנו מנסים בכל מקרה להגיש.

ביטוחים פרטיים- אם זה ביטוחי בריאות פרטיים שעשינו שאפשר לנצל אותם, אם זה ביטוח תלמידים במידה ומדובר בתאונה או ביטוח של רכב במידה ומדובר בתאונת דרכים. אני מאד ממליצה כן לקבל שירותים של עורך דין, לפחות לתחומים האלו כי זה יכול להיות קצת מסובך והרבה בירוקרטיה וטפסים חשוב להוריד את זה מהראש ובאמת להתמקד בטיפול.

תו נכה- תו נכה לרכב אפשר להגיש בכל מקרה, זה גם משהו שאפשר לעשות בקלות דרך האינטרנט, זה הגשה מקוונת. מי שצריך עזרה כמובן יכול לפנות לעובדת הסוציאלית. וזה פשוט נותן לכם אפשרות לחנות גם במקומות שהם קרובים למקומות שאתם צריכים להגיע אליהם וגם חנייה בחינם למשל בחניונים של בתי חולים, שכמובן לתקופת האשפוז והטיפולים זה משהו שהוא מאד מאד משמעותי. זה לא תלוי בגמלת ניידות.

צורך רגשי של בני משפחה:

אחים/ אחיות- הילדים אצלנו במחלקה- הילדים,הנערים, עטופים מכל הכיוונים. גם עם הצוות הפרא רפואי, והסיעודי, והצוות הרגשי שמטפל ומלווה.. ובעצם המשפחה הילדים האחרים, האחים, קצת נשארים בצד. וזה עוד מענה שהעובדת הסוציאלית במחלקה יכולה לתת. ולכן באמת כדאי לבוא ולשאול גם לגבי מענה לילדים וגם לגבי מענה להורים. האחים שבבית, הםיכולים לקבל מענה ממסגרות החינוך שלהם, אם זה היועצת או השירות הפסיכולוגי, או משירותי הרווחה- לפעמים הם עושים קבוצות לפעמים יש טיפול פרטני שניתן לתת. אני כעובדת סוציאלית או כל אחת אחרת יכולה לעשות את התיווך מול המסגרות האלו. לפעמים לתת איזה מכתב סוציאלי שמתאר את המצב שהמשפחה נמצאת בו עכשיו ולגייס את העזרה מהמקומות האלו.

הורים- ההורים הם יכולים גם לקבל את המענה בקהילה ואפשר לקבל אותו גם כאן. העובדת הסוציאלית במחלקה יכולה לתת טיפול פרטני, זוגי וגם משפחתי אם מצליחים להתארגן על להגיע. זה תהליך שבעיניי הוא מאד משמעותי והוא ממש מקביל לתהליך שהילד עובר פה במחלקה וחשוב לא לשכוח את ההורים ואת האחים שנמצאים בבית.

שעוברים תהליך של שיקום גם יוצאים לחופשות בבית. איך נכון להיערך לקראת חופשה, גם מבחינת ההיערכות המשפחתית וגם מבחינת נושא של התאמות?

קודם כל אנחנו מעודדים לצאת לחופשת סוף שבוע, זה חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. הרי בסוף שיקום מטרתו להביא אותנו להשתלבות תקינה ומספקת בקהילה זה באמת חלק מהתהליך.

מצב רפואי- כשהמצב הרפואי מאפשר זאת, זאת אומרת שאין מעקבים דחופים או קנולה או דברים מסויימים שאינם מאפשרים לצאת הביתה- אז במידה והמצב הרפואי מאפשר צריך קודם כל לדבר עם הפיזיותרפיסט/ית.

מול הפיזיותרפיסט/ית- לראות איך נכנסים לרכב, איך יוצאים, לראות אם יש איזה שהן מגבלות, אם הוא יכול לעלות במדרגות כן או לא, במידה ויש אישור מכל הגורמים באמת אפשר שוב לחזור לעובדת הסוציאלית ולחשוב איך יוצאים הביתה.

מול העובדת הסוציאלית– קודם כל אנחנו צריכים לבדוק איך הבית נראה. אם יש מדרגות, ואם יש מדרגות האם הילד מסוגל לעלות אותן או לא. מפתחים של החדרים, שירותים, והמקלחת שהם מותאמים. לפעמים הבית שבו המשפחה גרה לא מאפשר לצאת הביתה ואז אנחנו מבררים אם יש דיור חלופי שאפשר לצאת לסוף שבוע שזה גם בסדר, אם זה דודה או סבתא. כי באמת מאד חשוב לצאת ולהיות בחיק המשפחה ואפשר להיעזר בעובדת הסוציאלית כדי לבדוק את האלטרנטיבות הקיימות. ככל שאנחנו מתקדמים עם השיקום וככל שהצוות חושב שצריך לעשות התאמות יותר משמעותיות בבית אנחנו יוצרים קשר עם היחידה להמשך טיפול של קופת החולים שהם למעשה שולחים ביקור בית לבית של המשפחה כדי לראות אם המצב מתאים למצב התפקודי של הילד ואיזה התאמות צריך להגיש ואז משם אנחנו כבר מתגלגלים עם הגשת הבקשות. היציאה הראשונה לסוף שבוע היא מאד משמעותית, גם כי טוב "רגע עכשיו אנחנו בבית" ואנחנו רואים איך אנחנו מסתדרים ומה היה קשה לנו ומה היה טוב לנו, ואז אנחנו באים עם זה גם חזרה למחלקה ויכולים לעבוד על הקשיים שעלו במהלך סוף השבוע.

לקראת שחרור, מה הם הדברים המשמעותיים שחשוב לברר? מעבר לנושא של ההתאמות?

מסגרת חינוכית– הרבה פעמים או שהיא משתנה או שצריך את המסגרת הנוכחית להתאים אני מניחה שדיברתן על זה בהרחבה עם לרה, זה באמת שירות שגם המסגרת החינוכית שלנו בבית החולים יכולה לתת ואחרי זה המתי"ה שמלווים. 

קופת החולים- לקראת שחרור שאנחנו כבר יודעים שיש תאריך אני ממליצה מאד כבר ליצור קשר עם רופא המשפחה, מרגע השחרור רופא המשפחה הופך להיות הקייס מנג'ר, מנהל המקרה של כל המשפחה. הוא דואג להפניות, דואג לטיפולים, דואג למכתבים רפואיים אם צריך ולכן חשוב קודם כל ליצור איתו קשר וליידע אותו. כמעט בכל מרפאה או אחת על כמה מרפאות יש עובדת סוציאלית של קופת חולים. שגם היא יכולה לתת מענה בשני התחומים שדיברנו עליהם- גם המענה של מיצוי זכויות עם זה לקראת ביטוח לאומי, מכתבים רפואיים, תיווך בין הגורמים השונים וגם מענה רגשי.

שירותי רווחה- שירותי הרווחה במידה ואתם בקשר איתם, חשוב שיידעו על תאריך השחרור הצפוי- כדי להכין את המשפחה, להכין את הילדים, לראות אם צריך איזה שהוא מענה קונקרטי שבו צריך עזרה עם החזרה הביתה. לאורך כל התקופה יש עובדת סוציאלית, עו"ס משפחה שמלווה. במקרים מורכבים יותר יכול להיות שתעברו לטיפול של עו"ס שיקום- שהיא יכולה גם לעזור אחר כך במסגרות אחר הצהריים, בהפניות ובאמת איזה שהוא מענה שהוא כוללני.

החזרה הביתה היא מאד משמחת ומאד מרגשת אבל היא טומנת בחובה גם קשיים והתמודדויות חדשות וזה חשוב שיהיה את הליווי. לצורך העניין זה לא משנה במי תבחרו רק תבחרו במישהו שילווה ויתן את המענה לפחות בתקופה הראשונה. 

אנחנו מדברות על ילדים ונערים וילדות ונערות שעוברות תהליך של שיקום ובאיזה שהוא שלב הם גם הופכים למבוגרים צעירים. איזה דברים חשובים צריך לחשוב עליהם לקראת המעבר לגיל 18?

נכות כללית- בגיל 18 ו3 חודשים ביטוח לאומי מזמין אתכם לועדה רפואית, כשבעצם הסטטוס עובר מילד נכה לנכות כללית. כשבנכות כללית בודקים את אובדן כושר העבודה. מה במגבלה, מה בנכות, מפריע ובאיזה רמה להשתכר ולעבוד. לפי זה קובעים את אחוזי הנכות. במקרים מסוימים מגיעה גם תוספת גמלה  שנקראת שירותים מיוחדים לכל מי שצריך ליווי צמוד ועזרה שהיא יותר נרחבת. לכן קודם כל ההתנהלות מול ביטוח לאומי היא כבר שונה וכבר מסתכלים על דברים אחרים. כן חשוב לציין שאם אותו נער או נערה נמצאים במסגרת חינוכית או אפילו בשירות צבאי כמתנדבים הם עדיין זכאים  לקבל באופן מלא את הגמלה כי הם למעשה לא יכולים לעבוד. אנחנו כל הזמן מסתכלים בקונטקסט של עבודה.

שיקום תעסוקתי- דבר נוסף מאד משמעותי וחשוב בעיניי שהביטוח הלאומי יכול לסייע זה השיקום המקצועי או שיקום תעסוקתי. כל מבוגר מעל גיל 18 שיש לו לפחות 20 אחוז של נכות רפואית יכול להגיש בקשה לשיקום מקצועי גם שם פוגשים עובדת סוציאלית ומנסים להתאים תוכנית שתאפשר לאותו צעיר למעשה לעבוד למחיתו ולהגיע למיצוי של היכולות. הם יכולים לסייע החל מקורסים מקצועיים, יסודות מחשב, אלקטרוניקה, דברים טכניים ועד לימודיים אקדמיים במידה שזה מתאים ואני מאד מאד ממליצה לשאול ולברר לגבי זה. כלומר גם אם הפגיעה קרתה בגיל הרבה יותר צעיר, בגיל ילדות, אפשר עם המעבר לגיל 18 לברר על האפשרות של שיקום דרך ביטוח לאומי, שיקום מקצועי ושיקום של לימודים. זה מאד משמעותי ואני מכירה אנשים שעשו תהליכים מאד יפים דרך העזרה הזו. זה באמת השינוי המהותי שקורה בגיל 18, מלבד באמת המסגרות החינוכיות, מסגרות התנדבותיות, שירות לאומי מי שרוצה לעשות. יש הרבה מאד פרויקטיים ותוכניות שכדאי להכיר בעניין הזה.

טוב ענבל תודה רבה על הדברים האלו

בשמחה, שיהיה בהצלחה לכולם