Top

כיצד ניתן להעזר בעובדת הסוציאלית במהלך האשפוז? שיחה עם נטלי קפקא בלום

תמלול שיחה עם נטלי קפקא בלום, עובדת סוציאלית קלינית: צולם בתאריך 19.7.2020

שיחה עם נטלי קפקא בלום, עובדת סוציאלית קלינית במחלקות אשפוז מלא לאחר פגיעות ראש 

לצפייה בשיחת הוידאו לחץ כאן 

היום נדבר על התפקיד של העובדת הסוציאלית (עו"ס) במחלקת שיקום אשפוזית. מה השאלות שאפשר לשאול את העו"ס, איך היא/ הוא יכולים לעזור? יש המון סוגיות ואנחנו ננסה לענות על המרכזיות שבהן.

נטלי, כשמשפחה מגיעה למחלקה, כשאחד מבני המשפחה שלה מאושפז, יש המון המון שאלות. בעצם החיים, קצת מתהפכים. איך העו"ס יכולה לעזור, באיזה שלב היא נכנסת לתמונה?

חשוב להגיש שהקשר עם העו"ס במחלקה נעשה בעיקר מול המשפחה. מומלץ להגיע בשלב מוקדם ככל הניתן, אפילו ביום הראשון, לנסות לראות איך עושים קצת סדר בבלגן. חשוב להבין שאשפוז בשיקום הוא בדרך כלל ארוך. זה יכול לקחת שבועות וחודשים וכו' וצריך להתארגן לתקופה הזו מכל הבחינות.

  1. התארגנות לוגיסטית

בעקבות האשפוז, השגרה נקטעת, בני המשפחה צריכים להיות הרבה בבית חולים, מלווים אותם באופן מאד אינטנסיבי בתהליך השיקום כשלצד זה יש שגרה שצריכה להימשך כמו עבודה, ילדים בית – כל משפחה והעניינים שלה.

  • תפקיד העו"ס הוא קודם כל ליצור ולייצר את הקשר עם המשפחה ולסייע לה להתארגן בתוך המציאות החדשה והמורכבת. עם זה סביב ליווי המטופל פיזית, מי יכול לעזור? מי יכול להצטרף למערכת הליווי הזו? בני משפחה, משפחה מורחבת, חברים?
  • להסתייע בגורמי תמיכה חיצוניים. לדוגמא, יש אפשרות לפנות לקופת חולים ולקבל סיוע של אחות סיעודית במידה ואותו אדם עבר ניתוח, אפשר לקבל סיוע מהם, כמובן כל אדם והביטוח שלו, והזכויות שלו ולכן כדי לפנות לעו"ס ולראות מה אני יכול לקבל במקרה הספציפי שלי.

מאד חשוב להיזהר משחיקה.  ברגע שיש המון המון נטל על הכתפיים של בן משפחה אחד, זה יכול להיות מאד מתיש ומעייף מאחר ומאחר ומדובר בתהליך שעשוי לקחת פרק זמן ארוך- העו"ס מסייעת בלמצוא את המשאבים שיכולים לעזור.

  1. היערכות כלכלית

כיצד העו"ס יכולה לסייע?

זה מורכב ומגוון ולכן חשוב לפנות גם בשלב הראשון וגם לאורך כל האשפוז כי דברים משתנים והם דינאמיים ומאד תלוי מה מצב המטופל, כמה זמן הוא אחרי הפגיעה וכו'. מאחר ומדובר באדם שפתאום הוצא ממסגרת עבודה ולא עובד, ובני משפחה גם נפגעים בהכנסה שלהם כי הם מלווים אותו, אז יש כל מיני מעלים שניתן לקבל ולברר. הבטחת הכנסה- יש אנשים שזכאים להבטחת הכנסה בתקופה בה הם לא זכאים לקצבת נכות. למשל אפשר לקבל נכות, נכות כללית, לגשת לעובדת הסוציאלית ולקבל מענה מהיר שנקרא "מחלקה ראשונה", זה בעצם הליך מהיר של הגשה, לבקשה לנכות כללית. העו"ס ממלאה עם המשפחה טופס ומגישה למי שמעביר את זה לביטוח לאומי ללא מסמכים נוספים, זה מאד מקל על המשפחה, לא צריכים לגשת בעצם לביטוח לאומי.

יש גם אפשרות לבדוק את כל הנושא של הביטוחים הפרטיים, נכון? זה גם משהו שיכול לסייע, כלכלית?

דוגמא- לאנשים יש הרבה פעמים ביטוח סיעודי דרך קופת חולים שאפשר כבר לממש אותה מיום האשפוז הראשון לכן רצוי לבדוק את זה כמה שיותר מהר סמוך לקבלה לאשפוז בשביל להעזר בזה כמה שיותר מהר.

לאורך כל האשפוז כדי להתייעץ אם העובדת הסוציאלית, יש זכויות שיותר רלוונטיות לתחילת האשפוז, יש זכויות שמאד רלוונטיות לסוף האשפוז. למשל- שירותים מיוחדים שזו קצבה שמסייעת במימון עזרה בבית, לאנשים שטרם נכנסו לגיל הפרישה. גמלת סיעוד מצד שני שמדובר באדם שהוא אחרי גיל פרישה ומקבל שעות עבור מטפל בבית. זה באמת עולם שלם, תלוי ברמת הפגיעה, תלוי בתקופת האשפוז, איפה הוא נמצא, תלוי האם הוא חוזר הביתה או לא, באמת עולם ומלואו, והעובדת הסוציאלית היא אשת המקצוע שיכולה להסביר ולעשות סדר בתוך העולם המורכב הזה.

  1. ליווי והדרכה של בני משפחה

נושא מאד חשוב, לדעתי התפקיד הכי חשוב של העו"ס בתקופה הזו. התמיכה הרגשית, הדרכה, תמיכה רגשית עבור בני משפחה, שעוברים את כל התהליך הזה וזה לא פחות קשה להם מלמטופל עצמו כי הם צריכים גם להחזיק את עצמם, להיות חזקים, עבור בן המשפחה, גם להחזיק בית, ילדים עבודה וכו'. חשוב שיהיה להם מקום להציף קשיים, לדבר על זה, והעו"ס יכולה לסייע במענה הרגשי וגם במענה שהוא יותר הדרכה וייעוץ, איך להקל על העומס שנוצר.

דוגמא: משפחה יש לה בן חייל שנמצא בבסיס רחוק ויוצא הביתה אחת לכמה שבועות, אפשר להיעזר בעו"ס בשביל לקבל מכתב המלצה שבתקופת האשפוז אותו בן חייל יוכל להיות לעזרה למשפחה, ללוות את אותו בן משפחה פגוע. וזו אחת מדוגמאות רבות, כל משפחה והצורך שלה. חשוב להציף את הקיים בחדר העו"ס.

הרבה פעמים העו"ס מסייעת לתווך את הפגיעה לילדים במשפחה, נותנת כלים לבני המשפחה המלווים איך לעשות את זה. אחרי פגיעת ראש יש לנו מצב ייחודי שלפחות בשלב הראשון של השיקום המשתקם או המשתקמת עשויים להיות מבולבלים, או חסרי התמצאות, חסרי אוריינטציה.. מה עושים, איך מעבירים את המידע הזה לילדים במשפחה?

זה גם חלק מאד חשוב בהדרכה ובייעוץ לגבי החשיפה לילדים. זה נורא תלוי בגיל הילד, באופי הפגיעה, באישיות הילד, כלום יש הרבה קריטריונים שצריך להתייחס אליהם, בגדול רצוי לעשות את זה באופן הדרגתי, לחשוף את הילדים, לפגוש את אותו בן משפחה באופן הדרגתי, אם זה להתחיל בתמונות, לצלם להראות לילדים, להעביר ציורים אחד לשני, כלומר לשמר את הקשר לפני המפגש, וברגע שמחליטים שזה הזמן להפגיש, לעשות את זה בתנאים מאד מאד סטריליים ככל הניתן. מומלץ את המפגש הראשון לא לעשות בתוך המחלקה, לעשות בשטח ניטרלי – בלובי, או בחצר, להפחית את החרדה, שיהיה בן משפחה שמתווך את כל האירוע, לאפשר ונטליציה לאחר המפגש, כדי להתייעץ עם העו"ס.

חשוב מאד להתאים את הדגשים לכל משפחה ולצרכים שלה. עוד סוגיה שהעו"ס מסייעת זה כל הנושא של חופשות. זה נשמע כמו אלמנט טכני אבל הוא בעצם משהו גם מאד רגשי.

נכון. אנחנו מדברים בעצם על יציאה ראשונה מהחלקה למסגרת של בית אחרי תקופה מאד אינטנסיבית וארוכה שאדם היה מאושפז במחלקה שהיא עוטפת, כמו בועה, שתמיד יש את המענים שהוא צריך ופתאום הוא יוצא הביתה וזה יכול להיות קצת קשה, קצת מרגש, קצת מפחיד. הרבה רגשות עולים סביב היציאה הראשונה הביתה וחשוב לי להגיד שזה גם באמת יכול להיות קשה. צריך לראות אם הבית מתאים, להכין את הבית לפני יציאה ראשונה וחשוב לפנות לעו"ס ולהתייעץ איך מתכוננים ליציאה הזו, למשל בציוד, אם הבית בכלל מתאים לקבל את המטופל או למצוא בית חלופי של בן משפחה אחר שיכול לקבל אותו לסופ"ש או לכמה שעות, ואם יש קשיים חוזרים ומציפים אותם לפני הצוות הרפואי, הצוות הרב מקצועי, זה מאד חשוב היציאה הזו כי החופשות מתחילות את תאריך השחרור. המטופל והמשפחה נחשפים לאט לאט לחיים שיהיו אחרי האשפוז, שזה מאד משמעותי.

  1. הכנה לשחרור

אני תמיד אומרת שתהליך השחרור והחשיבה לקראת שחרור צריכה להתחיל כמה שיותר מהר, גם עוד לפני שניתן תאריך השחרור, בגלל שזה לוקח זמן, גם רגשית צריך להתכונן, גם פיזית- להתאים את הבית, לקחת עובד זר, זה דברים שלוקחים זמן. ולכן התהליך של החשיבה רצוי שיתחיל הרבה לפני השחרור. זה לא תמיד אפשרי אבל זה רצוי. קודם כל צריך להבין מה הוא המצב המטופל עומד להשתחרר. האם מדובר באדם שהולך להיות על כסא גלגלים עם השחרור, האם יש לנו בית שהוא מתאים יש בו מדרגות, אולי הוא צר, אולי הוא בכלל לא מתאים אז צריך לחשוב על שינוי דיור. העו"ס יכולה לעזור למשפחה גם בהחלטה, לקבל את ההחלטה, כלומר כמובן שהמשפחה היא זו שמקבלת אבל באמת לנרמל גם עם אותה משפחה מחליטה שהיא לא יכולה להכיל את המטופל בבית ומחליטים שהשחרור יהיה לדיור מוסדי, סיעודי או סיעודי מורכב- שזה בכלל הנחייה רפואית, זה לא החלטת המשפחה. וגם אז העו"ס יכולה להוות גורם מקצועי שנותן מענה לאילו מוסדות קיימים, אילו מקורות מימון יכולים להיות עבור המוסד וכו' וכו'.

לפעמים בסיום השלב של האשפוז המלא ישנה המלצה רפואית להמשך שיקום, ואז עולות הרבה שאלות מצד המשפחה, מזה אומר המשך שיקום? איך העו"ס יכולה לסייע?

אם יש המלצה להמשך שיקום, ביחד עם המשפחה, העו"ס, מבינה לאן המשפחה רוצה שאותו מטופל ילך להמשיך את השיקום. אם מדובר במטופל שלא יוכל לצאת מהבית מכל מיני סיבות, לפעמים הבית לא מתאים- יש מדרגות ויש קושי לצאת, לפעמים אין רכב אז אין אפשרות להגיע למקומות שיקום כמו אשפוז יום אז השיקום צריך להיות בבית ובאמצעות העו"ס אפשר להבין למי פונים, איך פונים. חשוב להסביר שקופת חולים היא הגורם המממן, לפעמים מדובר במשרד הביטחון, ובסופו של דבר זהו הגורם המחליט לאן ואיך הבן אדם יקבל את השיקום.

סוגיה נוספת שנגע בו ממש בקצרה זה כל הנושא של עובדים זרים, שלפעמים השחרור הביתה כרוך בסיוע של 24 שעות.  מתי הזמן הנכון להתחיל לטפל בזה, מה לשאול, מה לעשות?

אם משפחה מקבלת המלצה שמטופל צריך עזרה 24 שעות ביממה הם צריכים להגיע להחלטה אם הם לוקחים עובד זר, אדם שנכנס לגור עמם בבית במשך 24 שעות או שלוקחים מטפל לכמה שעות, ומשלימים את זה בעצמם, יש משפחות שלוקחות על עצמן את הטיפול באדם. במידה והוחלט לקחת מטפל זר יש הליך מאד ברור של קבלת אישור העסקה לעובד זר, בשביל זה יש לפנות לעו"ס שהיא מסייעת בתהליך הזה- מהרגע שמקבלים את תאריך השחרור, זה תהליך שלוקח זמן, כדי לעשות את זה כמה שיותר מהר. וגם להבין עם העו"ס כיצד מממנים את אותו עובד זר, ביטוח לאומי, ביטוח פרטי וכו', גם כדי להתייעץ.

עולם שלם עם המון המון פרטים ובגלל זה חשוב לפנות לעו"ס ולהציף את כל הסוגיות, כמובן שהכל נעשה בשיתוף עם הצוות הרפואי שנותן את ההמלצות שלו בשביל שניתן יהיה לתפור את החליפה המדויקת לצרכים של כל משתקם ומשתקמת.

חשוב לי להגיד, גם המשך ליווי רגשי לבני המשפחה שבעצם יוצאים מהבועה הזו שנקראית שיקום באשפוז, ויוצאים לחיים האמיתיים בבית ויש התמודדויות שונות, מאד מאד חשוב לבדוק איזה המשך ליווי תוכל המשפחה לקבל. לא פחות חשוב.

תודה רבה

שינוי גודל פונט
ניגודיות