Top

שיקום ילדים- שיחה עם לרה זינגר פסיכולוגית שיקומית מומחית

תמלול ראיון עם לרה זינגר, פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכולוגית אחראית במחלקת שיקום ילדים בבית חולים לוינשטיין

 צולם בתאריך 3.7.2019

לצפייה בשיחת הוידאו לחץ כאן 

  **התכנים נועדו לספק מידע כללי ואינם מהווים עצה רפואית או תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך על בסיס אישי ופרטני

היום אנחנו נדבר על שיקום ילדים בדגש על שיקום ילדים לאחר פגיעות ראש נרכשות. לרה, תוכלי בבקשה להסביר לנו מה זה פגיעת ראש נרכשת

פגיעת ראש נרכשת היא כל פגיעת ראש שהילד מקבל לאורך חייו, אם זה באמת פגיעת ראש טראומטית, כתוצאה מחבלה מוחית, נפילה, תאונת דרכים, אם זה אפילפסיה, גידולים מוחיים, אירועים מוחיים, מחלות זיהומיות מוחיות- הקשת היא לצערנו רחבה.

ילד נפגע בראשו- מה קורה מרגע זה והלאה?

אני שמה כוכבית שחשוב לשים אותה- רוב הילדים שמקבלים מכה בראש, הכל בסדר, לא יגיעו אלינו, בדרך כלל לא קורה כלום. אנחנו נכנסים לתמונה באמת שהפגיעות ראש קשות יותר. שמדובר באובדן הכרה ממושך, שהפגיעת ראש משליכה על תפקודיים מסויימים. בשלב ראשון הילד מתאשפז בבית חולים כללי, נמצא בבית חולים, עובר את הטיפולים, את הפרוצדורות הרפואיות שהוא צריך לעבור ומגיע אלינו לשיקום כתחנת המשך של הטיפול הרפואי.

מה הן בעצם אפשרויות השיקום? אנחנו יודעים שיש אשפוז מלא, אשפוז יום ויש שיקום בקהילה. אם תוכלי להגיד כמה מילים על כל אחת מהאפשרויות האלו

אני אתחיל ואומר שיש לנו במדינת ישראל שלוש מחלקות שיקום ילדים מרכזיות. יש את מחלקת ילדים בבית חולים לוינשטיין, יש לנו מחלקת שיקום ילדים בבית חולים תל השומר, ובאלין, בית חולים שיקומי לילדים בירושלים.

אני רק אציין שבאמת אלו המרכזים הגדולים, יש עוד כמה מרכזים יותר מצומצמים, אפשר למצוא את המידע באתר.

אשפוז מלא כולל לינה בתוך המחלקה הילד מתאשפז והורה אחד מלווה אותו, וחוזרים הביתה בסופי שבוע. אפשרות נוספת- אשפוז יום, הקשת היא רחבה ובהתאם לצרכים של הילד- במידה והילד צריך אשפוז יום חמישה ימים בשבוע או פעמיים בשבוע, זה תלוי בטיפולים שצריך לתת לו.

הכוונה שחוזרים כל יום הביתה- באים לפה לכמה שעות וחוזרים הביתה בערב. יש גם שיקום בקהילה- בבקשה תגידי כמה מילים

בשיקום בקהילה במקרה של ילדים, הסוכן השיקום המרכזי של הילדים פרט לקופות החולים הוא מערכת החינוך. בהתאם להמלצות הרופאים, בזמן השחרור מהמחלקה למערכת החינוך יש את הגוף שנקרא מתי"א, שהוא מספק את הטיפולים הפרא רפואיים לילדים בהתאם לצרכים שלהם.

אנחנו נתמקד יותר בנושא של שיקום בקהילה בהמשך, אני רק רוצה לשאול- האם כל ילד שנדרש לשיקום עובר את כל התחנות והאם זה הסדר שכולם עוברים?

לא לא. באמת הרעיון המרכזי בשיקום זה להתאים את חליפת השיקום למידות הילד, בהתאם לפגיעה. ילדים עם פגיעת ראש קשה יותר כן ישארו לישון במחלקה- הם צריכים ניטור, הם צריכים עזרה, הם צריכים טיפולים שונים לאורך כל שעות היום. ילדים שגרים מאד רחוק, ולא יכולים להגיע לאשפוז יום ולנסוע כל יום את הדרך הזו גם יאושפזו באשפוז מלא. ההתאמה היא ספציפית לכל ילד. יש ילדים שיעברו רק אשפוז יום, יש ילדים שעוברים את השיקום רק בקהילה, לא כולם עוברים את כל התחנות.

את יכולה להסביר לנו קצת על סוגי הטיפולים המתרחשים בזמן שיקום? בדגש על האשפוז, איזה סוגי טיפולים יש?

הרעיון הוא להתאים את החליפה לפגיעה של הילד. אחרי פגיעת ראש אנחנו רואים ליקויים בתפקודיים המוטורים קשיים ללכת, לרוץ, לעשות דברים מאד בסיסים ויש את הפיזיותרפיה שנותנת את המענה לליקויים המוטורים. יש לנו את הריפוי בעיסוק שנותן מענה לליקויים גם במוטוריקה עדינה וגם לליקויים הקוגניטיביים יותר. הדבר המשמעותי בריפוי בעיסוק הוא החזרה לתפקוד. הדגש הוא על התפקוד היומיומי.

מה זה קשיים קוגניטיביים? תוכלי להגיע כמה מילים על קושי קוגניטיבי?

אחרי פגיעות ראש אנחנו יכולים לראות ילדים עם קשיים בזיכרון, קשיים בוויסות התנהגות, קשיים בניהול הזמן, קשיים ביזימה, קשיים קשביים.

איזה עוד טיפולים יש?

יש לנו את המחלקה לקלינאות תקשורת, שהמטרה שלה זה להחזיר את התפקוד השפתי, התקשורתי, הרבה פעמים בפגיעות ראש נרכשות באירועים מוחיים, בגידולים, יש אובדן של השפה, של יכולות שפה.

אנחנו יודעים גם שקלינאיות תקשורת מסייעות בבעיות בליעה, לפעמים זה גם משהו שקורה אחרי פגיעות ראש, ובנוסף אני מניחה שיש גם מטפלות באומנות..

הצוות הרגשי שאני אמונה עליו, מורכב מפסיכולוגיות שיקומיות וממטפלות באומנות שבעצם המחשבה היא שכל ילד שנמצא בשיקום מקבל טיפול רגשי, מטפלת שמלווה את הפן הרגשי התנהגותי, ופרט לכל מי שאמרתי יש לנו גם את הכיתה הלימודית. תחת חוק חינוך חובה כל ילד מקבל את הזכות הבסיסית שלו ללימודים. יש לנו כאן כיתה עם מורות לחינוך מיוחד, שהתפקיד שלהן זה לדאוג שהילד לא יפתח פער גדול מדי מבחינה לימודית מבני כיתתו.

אנחנו עכשיו בחדר של הפסיכולוגיות ואת הפסיכולוגית האחראית, אני אשמח אם תוכלי להרחיב קצת על הנושא של טיפול פסיכולוגי בתוך הקונטקסט של שיקום.

בשמחה, באמת הקונטקסט הזה הוא ייחודי מאד. מדובר בילדים שיצאו מהבית בבת אחת בלי הכנה מוקדמת, הם יצאו מהשגרת חיים שלהם, הם מלווים בדרך כלל על ידי הורה אחד, את האחים שלהם הם רואים אולי אחר הצהריים, אולי פעם בשבוע. פרט לניתוק מהחיים היומיומיים הם גם עוברים פרוצדורות רפואיות מאד קשות, הם חוו טראומה מאד קשה שהביאה אותם לכאן. בעצם המטרה העיקרית שלנו כפסיכולוגים במערכת השיקום היא באמת לעזור לילדים להתמודד גם עם האובדנים הרבים שהם חוו, גם עם הטראומות שהם חוו, וגם עם הדרישות המאד גבוהות של מחלקת השיקום שהרבה פעמים, זה לא קל.

כחלק מטיפול פסיכולוגי בילדים אנחנו הרבה פעמים מדברים גם על קונספט של הדרכת הורים. זה משהו שקורה תמיד בטיפול בילדים אבל אשמח אם תספרי על ההקשר הזה

באמת כל טיפול בילדים אנחנו ממליצים שילווה בהדרכת הורים. חשוב בהקשר שלנו, חשוב לי להגיד, ההורים בדרך כלל בעצמם עבור טראומה. בין אם היו חלק מהתאונה חלילה, בין אם הם ראו את הילד שלהם מתנדנד בין חיים ומוות ובין אם מדובר באמת מדובר בלעשות הפסקה בחיים הפרטיים ולהגיע לפה ולהיות מאושפז בבית חולים שזה לא קל לאף אחד. במובן הזה יש לנו את העובדת הסוציאלית שהיא אחראית על הטיפול הרגשי בהורים פרט לכל הדברים האחרים שהיא אחראית עליהם ואנחנו נדבר על זה בהמשך. בהדרכת הורים אנחנו יותר מתייחסים לטיפול בילד. לשינוי שהילד עובר. להתכווננות של ההורה מחדש לילד שהוא קצת אחר ממה שהיה. אנחנו ממש מנסים לעזור להורים להיות גורם מווסת עבור הילד שלהם שהרבה פעמים הפגיעה היא כל כך קשה שההורה צריך ממש להתכוונן מחדש.

חלק מהתפקיד של הפסיכולוגים השיקומיים במחלקה ובכלל זה גם להעביר אבחונים נוירופסיכולוגים. אני אשמח אם תוכלי להסביר מה זה אבחון נוירופסיכולוגי אצל ילדים ובהמשך גם מה הזמן הנכון ואיפה אפשר יהיה לעשות אבחונים כאלה.

אבחון נוירופסיכולוגי, גם מבוגרים וגם ילדים שעברו פגיעת ראש נרכשת מכל הסוגים שאמרנו, יכולים לעבור אבחון נוירופסיכולוגי שהמטרה שלו היא מיפוי היכולות הקוגניטיביות והנוירופסיכולוגיות. המשמעות של הפגיעה על התפקוד היומיומי. בניגוד למבוגרים, אצל ילדים יש את החזרה גם לבית הספר, למערכת החינוך. צריך לזכור שילדים עדיין לא סיימו, המוח של הילדים עדיין לא סיים את תהליך ההבשלה שלו. אז האבחון הנוירופסיכולוגי שנערך בנקודה הספציפית הזו הוא אבחון שנעשה על מוח לא בשל בהכרח. אז אנחנו כן באבחון משווים לקבוצת הגיל.

מתי נכון לעשות אבחון אחרי פגיעת ראש, מה פרק הזמן המומלץ?

פרק הזמן המומלץ, התשובה שאני צריכה לירות עכשיו זה אחרי שנה מהפגיעה, אבל זה קצת יותר מורכב כשמדברים על ילדים כי בעצם השאלה שלנו, שאנחנו עושים את האבחון היא שאלה קצת אחרת. השאלה המרכזית היא שאלה של השמה, והתאמה לבית ספר, כלומר של הבית ספר לילד. איך אנחנו יכולים לעשות את החזרה שלו למסגרת חינוכית בצורה הטובה ביותר.

בעצם שנה זה בשביל לאפשר את תהליך השיקום המיטבי אבל אנחנו צריכים גם להתייחס למציאות.

נכון

ואיפה אפשר לעשות אבחונים לילדים?

אבחונים לילדים אפשר לעשות בכל מקום שיש בו שיקום ילדים שיש בו נוירופסיכולוגים. בבית לוישנטיין, באלין, בתל השומר, אצלנו יש לנו גם את המרפאה. מרפאת המעקב, מרפאה נוירופסיכולוגית שבעצם אנחנו עושים שם אבחונים גם לילדים מהקהילה.

זאת אומרת, גם מישהו שלא עבר שיקום יכול ליצור קשר ולעבור אבחון

נכון, מומלץ מאד.

אני רוצה לציין עוד כמה מקומות מעבר למרכזי השיקום המרכזיים שהזכרנו, אז אפשר לעשות אבחונים נוירופסיכולוגים במקרים של גידוליים סרטנים במוח באגודה למלחמה בסרטן מציעה גם אפשרות לאבחונים נוירופסיכולוגים וטיפוליים רגשיים, אנחנו מכירים גם את מרפאת נופ"ר בירושלים, מרפאה נוירו פסיכיאטרית שגם מאפשרת לעשות אבחונים ובנוסף הרבה פעמים אחרי פגיעות ראש נרכשות אצל ילדים אנחנו רואים תופעה של אפילפסיה. כשיש גם אפילפסיה לפעמים גם מופנים למרפאות אפילפסיה. למידע נוסף אני מציעה לבדוק באתר של עמותת איל, שמציעה המון המון מידע, ובחלק מהמרפאות האלו אפשר גם שם לעשות אבחונים נוירופסיכולוגים וחוץ מזה שגם תמיד יש אופציה לעשות אבחונים באופן פרטי, אפשר למצוא עוד מידע על אבחונים באתר.

דיברנו מקודם על מה זה אבחון נוירופסיכולוגי, אני רוצה שנשים את הדגש כרגע על התאמות, מה כתוב בהתאמות?

ילד שעבר פגיעת ראש, אנחנו צופים, בתלות בפגיעת הראש, שהוא לא יחזור בדיוק בדיוק למה שהוא היה. אנחנו כאן מנסים ומכוונים להחזיר לתפקוד קודם כמה שאפשר, ובעצם הכוונה היא במידה והילד חוזר לכיתת האם שלו, לאפשר לו את החזרה הקלה ביותר לבית הספר. וכשאני אומרת התאמות אני מדברת גם על צורת הלמידה, אפילו מיקום הילד בתוך הכיתה, אם הילד חוזר לכיתה של 40 ילדים ועם הפרעת קשב קשה אני אמליץ לו לשבת במרכז הכיתה, מקדימה לצורך הענין. אני יכולה להמליץ על הפסקות מרובות, בדרכי למידה אולי על חומר מצומצם, דרכי היבחנות אני יכולה להמליץ. אנחנו באמת מנסים לכוון את ההתאמות לכל ילד, לפי התפקוד.

בעצם את מתארת מצב בו חוזרים לבית ספר קודם.

נכון

האם אחרי פגיעות ראש, יש מצבים בהם נדרשים לעבור לבית ספר מיוחד, מה ההבדל בין שתי האפשרויות?

קודם כל אני אתחיל ואומר שהיום הגישה של מערכת החינוך היא להחזיר לבית ספר, לכיתת האם. ולנסות לשלב את הילד בצורה המיטיבית בכיתת האם שלו. במקרים קשים יותר, בפגיעות קשות יותר, אנחנו אנחנו כן יכולים להמליץ או על כיתה קטנה שזה אומר פחות ילדים בכיתה, יותר יחס מורה תלמיד, או על בית ספר לחינוך מיוחד. יש מגוון רחב של בתי ספר כאלה שיכולים לענות על סוגים שונים של פגיעות.

ובתכלס, למי פונים? הורה שעכשיו צריך לברר על התאמות, על בית ספר מיוחד, מי הדמויות אליהן פונים, איך זה עובד התהליך הזה?

ילדים שעוברים שיקום אצלנו, עוברים את כל התהליך הזה, את כל השרשרת הזו, כחלק מהשיקום. יש כאן את בית הספר, יש את הכיתה הלימודית שהם אחראים על הקשר עם גורמי החוץ במערכת החינוך, יש אותנו, הנוירופסיכולוגיות שעושות את האבחונים, יש את המרפאות בעיסוק שעושות את האבחון הקוגניטיבי שלהן, חושבות על איך אפשר להתאים את התפקוד, איך אפשר להתאים את הבית ספר לתפקוד שהילד יגיע אליו, יש את הפיזיותרפיסטים שיכולים להתאים, להמליץ על התאמות פיזיות בבית הספר- לצורך העניין, להוריד את הכיתה מקומה שלישית לקומת קרקע. כדי להקל על הילד את העלייה במדרגות. באמת מגוון ההתאמות הוא מאד רחב.

אנשי בית הספר מגיעים לכאן?

 לפני השחרור, צוות בית הספר מוזמן אלינו: המחנכת, המנהלת, היועצת. הם מגיעים אלינו לפגישה שבה נמצאים נציגים מכל הסקטורים המטפלים בילד.. והמטרה של זה להסביר לצוות המחנך- הם לוקחים את המושכות מאיתנו, הם יהיו מערכת השיקומית הבאה של הילד והמטרה היא לעשות את מעבר המידע בצורה הטובה ביותר.

מי שלא נמצא במסגרת שיקומית, איך מניעים את התהליך? מי אנשי הקשר בבית הספר?

בבית ספר, היועצת. יועצת השכבה, יועצת בית הספר, מומלץ לגשת אליה, היא תוכל להכווין בצורה הכי טובה לגורמים המקצועיים. פרט ליועצת יש גם את פסיכולוג בית הספר, הפסיכולוג החינוכי שחשוב מאד גם לעדכן אותו ולהתייעץ איתו. וגם הוא יכול להיות תורם.

הכוונה היא לשפ"ח, השירות הפסיכולוגי החינוכי ואפשר לבדוק בבית הספר מי הוא אותו פסיכולוג או פסיכולוגית וליצור קשר. בנוסף, ברגע שילד נמצא בקהילה, בין אם עבר את מסגרות השיקום ובין אם לא, איך בעצם מקבלים טיפולים בקהילה, אני צריכה ריפוי בעיסוק, אני צריכה פיזיותרפיה, מה אני עושה?

אז קודם כל יש את המתי"א שזה במערכת החינוך, המתי"א פועלת בכל המועצות המקומיות, מועצות אזוריות. המת"יא מספקים את הטיפולים הפרא רפואיים שמגיעים לילד על פי המלצות הרופאים. אם זה טיפולי ריפוי בעיסוק, תקשורת, פיזיותרפיה, טיפוליים רגשיים. פרט לכך יש גם את קופות החולים שאמונות.. לאפשר לילד את הטיפולים הנוספים במידת הצורך.

לגבי טיפול פסיכולוגי בקהילה. אמרנו מקודם שיש פה בבית לוינשטיין את המרפאה שעושה את האבחונים הנוירופסיכולוגים, אפשר לקבל פה גם טיפולים פסיכולוגים, נכון?

בוודאי. ובכלל, כל ילד שעבר פגיעת ראש נרכשת זכאי לקבל טיפול פסיכולוגי שיקומי על ידי קופות חולים בהשתתפות מינימלית, כל קופת חולים וההסדרים שלה.

איזה מסגרות חברתיות יש בקהילה?

יש הרבה אבל לא מספיק. באמת יש מגוון רחב של סוגים. אני חושבת שהכי מפורסמת זו תנועת הנוער כנפיים של קרמבו. יש עמותת שמחה לילד.

אנחנו יודעים שיש גם מסגרות שהן ספורטיביות. יש את עמותת אתגרים, יש את ספיבק ברמת גן. אפשר לבדוק את האפשרויות ולראות אם זה יכול להתאים כמסגרת חברתית. ואם אתם מכירים עוד מסגרות שיכולות להתאים נשמח אם תוסיפו בתגובות ונוסיף את המידע, אנחנו כל הזמן לומדים על עוד ועוד דברים.

יש ילדים שעוברים פגיעות ראש, נמצאים בבית חולים כללי לתקופת זמן קצרה, אשפוז קצר, ומשוחררים הביתה. בלי הפנייה לשיקום, לטיפול, לשום דבר. איזה תופעות, וכמובן כל מקרה לגופו, וכל מקרה דורש אבחון של איש מקצוע.. על איזה נקודות את יכולה להצביע שהורים יכולים לשים לב, כמשהו שעשוי להצביע על קושי שנובע מפגיעת ראש?

קודם כל אחרי פגיעת ראש אני בהחלט ממליצה לכל הורה להיות במעקב של נוירולוג ילדים, רופא שיקום ילדים, לא לזלזל בזה. אנחנו כן צופים כאבי ראש, סחרחורות אבל הסימפטומים האלו אמורים לחלוף אחרי מספר ימים או מספר שבועות. מה שכן יכול להדליק נורות אדומות מבחינתו כנוירופסיכולוגים, זה כל שינוי בהתנהגות:

  • שינוי בוויסות הרגשי
  • התפרצויות זעם
  • התבודדות
  • הסתגרות
  • פעילות מוחצנית יותר
  • קשיים בשינה
  • שינויים בתאבון

כל שינוי שאנחנו שמים לב שהתחיל ברגע הפגיעה. אלא נקודות שחשוב לשים לב אליהן ואם מזהים שינויים כאלו אנחנו מאד ממליצים לפנות לגורמי המקצוע- רופאים, רופאי שיקום, נוירופסיכולוגים.

איזה עוד דברים אפשר להוסיף לקראת סיום?

התחלתי לדבר קודם על עזרה של עובדת סוציאלית- אני חושבת שזה מאד חשוב לדעת שיש זכויות בקהילה שאפשר לקבל, זכויות לאחר אשפוז, חשוב מאד להתייעץ עם עובדת סוציאלית וגם אני יודעת שיש באתר מידע.

יש גם, יש גם באתר של ביטוח לאומי הרבה מידע אנחנו נגיד רק בכמה מילים אנחנו לא נרחיב אבל שאפשר לבדוק את האופציה של גמלת ילד נכה, צריך לבדוק את האפשרות הזו. אפשר גם לקבל תו נכה אם יש ילד שמתמודד עם נכויות, אפשר לבדוק את האופציה של קצבת ניידות. כל הדברים האלו מאד חשובים וצריך להתייעץ עם עובדת סוציאלית או שכמובן אפשר לקרוא על הדברים גם ברשת.

דבר נוסף באמת חשוב לי לומר שרוב הילדים חוזרים לתפקוד אם לא מלא אז חלקי פלוס. חשוב מאד להיות ערים לשינויים האלו שילדים עוברים, לתת להם את ההתאמות המיטביות ובעיקר המון המון סבלנות כי באמת.. שיקום מוחי לוקח זמן. אנחנו מדברים על תקופות ארוכות..

יש גם אחים בסיפור

נכון מאד. פה במחלקה מדברים על הילדים שעברו את הפגיעה, על ההורים, ומה עם האחים? האחים שעברו טראומה קשה של פגיעה באח שלהם, לפעמים הם עצמם היו גם בתאונה, ילדים שפתאום ברגע אחד נעלם להם אח והורה מהתא המשפחתי ובעצם העולם שלהם קיבל זעזוע מאד קשה. אנחנו מאד ממליצים לא להשאיר את זה לסוף. תוך כדי גם לדאוג למענה רגשי גם לילדים האלו. אני חוזרת ואומרת, לפנות לפסיכולוג החינוכי בבית הספר, הם יכולים לתת מענה, בדיוק במקומות האלו ומאד חשוב גם לעדכן את המערכת החינוכית שמתמודדת עם הנושא.

תודה רבה לרה

בשמחה

שינוי גודל פונט
ניגודיות