Top

על תזונה ושיקום- שיחה עם נטע קיילר, דיאטנית קלינית

תמלול שיחה "על תזונה ושיקום"

שיחה עם נטע קיילר, דיאטנית קלינית 

צולם בתאריך 19.7.2019

לצפייה בשיחת הוידאו לחץ כאן 

  **התכנים נועדו לספק מידע כללי ואינם מהווים עצה רפואית או תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך על בסיס אישי ופרטני 

היום אנחנו נדבר על נושא של תזונה בשלב השיקום אחרי פגיעות ראש. נטע, למה בכלל צריך דיאטנית בשיקום, בשיקום אחרי פגיעות ראש בפרט?

כל הטיפולים שבעולם, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תרופות, רופאים, לא יעבדו אם בן אדם לא יאכל. אוכל זה הדלק שלנו ולכל בן אדם יש דרישות תזונתיות שהוא צריך להגיע אליהן בשביל לממש את הפוטנציאל השיקומי שלו ובשביל זה, זה תפקיד הדיאטנית, בשביל זה אני שם. לוודא שהוא מקבל את מה שהוא צריך

את יכולה לתת דגשים מסויימים שעשויים לעלות בשיקום?

אחרי פגיעה מוחית, תלוי באזור הנפגע של המוח יכולה להיות פגיעה בעצם בתפקוד של הבן אדם. זה יכול להיות מחוסר יכולת להזיז את היד שזה דבר אלמנטרי בשביל לאכול וזה יכול להיות גם מבחינת פגיעה ביכולת האכילה כמו התמודדות עם מרקמים מסוימים, יכולת בליעה, דברים שעשויים ממנו לאכול כמו שצריך במהלך האשפוז.

אחד הדברים החשובים בשיקום זה העבודה הרב צוותית. אני עובדת צמוד עם קלינאית תקשורת שהיא בעצם תקבע מה הם המרקמים המותאמים לאותו משתקם מבחינת יכולת הבליעה ויכולת התמודדות עם מרקמים- אם מותר נוזלים? אם מותר מוצקים? וכו' לפי באמת התפקוד ולפי זה אני מתאימה לו את התפריט שלו. אפשר לאכול אוכל מגוון בכל סוגי התפריטים רק צריך את הרעיונות ורק צריך את החלוקה הנכונה ואת המחשבה על מזונות שאפשר לתאם ובשביל זה אני שם.

מה זה בעצם תפריט מגוון?

תפריט מגוון זה תפריט שכולל את כל אבות המזון שזה פחמימות חלבונים שומנים, אבל גם כולל את הוויטמינים, את המינרלים, את כל החומרים המשמעותיים שאנחנו מקבלים מאוכל איכותי מפירות מירקות ואת כל זה אנחנו נרצה להרכיב בתוך תפריט של הבן אדם המשתקם שאנחנו ככה מסתכלים מלמעלה ודואגים שהוא מקבל תזונה איכותית. בשביל זה אני גם שם לעזור, לנפות דברים שאולי לא צריכים להיות שם ולדאוג שהוא יקבל אוכל טוב ונכון.

יש שוני בדגשים התזונתיים שאת כדיאטנית קלינית תעניקי לאנשים שעברו אירוע מוחי לעומת אנשים שעברו פגיעות ראש טראומתיות?

כן, כן בהחלט

אני אשמח אם תוכלי תחילה להרחיב על הדגשים התזונתיים שניתנים למשתקמים אחרי אירוע מוחי

קודם כל באמירה כללית, משהו שמאד חשוב לי להגיד, כל בן אדם הוא מקרה בפני עצמו וכל בן אדם בא עם הרקע שלו וההגבלות שלו וההעדפות שלו בגלל זה אני תמיד ממליצה לכולם ללכת לקבל את הייעוץ האישי שמתאים להם. זה משהו שמאד חשוב לשים לב אליו. עם זאת יש כמה דברים שבהחלט אפשר להתייחס אליהם. מעבר לדרישות התזונתיות של כל בן אדם, שאנחנו נגיע אליהם יחד על ידי הרכבה והתאמה של המזון המועדף, יש כמה דברים שאנחנו בדרך כלל נתייחס אליהם.

דבר ראשון, המלח. בדרך כלל מלח יביא ללחץ דם יותר גבוה, זה יכול להיות רקע של אירוע מוחי.

זה יכול להיות רקע של סכרת ואז אנחנו נשים לב יותר מבחינת הפחמימות והסוכרים לאורך היום, אם יש רקע של מחלת כליות אנחנו נשים לב לחלבון, כל אחד דורש את ההתאמה שלו.

לגבי מלח: הוא בדרך כלל גם מאד נפוץ בתזונה שלנו בלי בכלל שנשים לב ויש לו חשיבות גדולה. מלח יכול לעלות לנו את לחץ הדם. המליחיה שאנחנו מטבלים את האוכל, היא בטלה בשישים ביחס לכמות המלח שיש לנו במזון. כל מזון שנוצר באיזה שהוא מפעל בדרך כלל הוא עם כמויות מאד גדולות של מלח. הכוונה היא לאוכל מעובד.

טיפ: ממליצה שמי שקונה אוכל מוכן יסתכל על תוית המזון. למטה יש נתרן שזה בעצם המלח, ואם רואים של-100 גרם יש מעל 400 מ"ג נתרן, זה אומר שזה מזון שהוא עתיר מאד בנתרן ובמלח וצריך להגביל את הצריכה שלו. ומעבר לזה, בשביל לצמצם את רמות הנתרן, בתזונה היומית, כדאי לבחור אוכל- כלל מאד פשוט- ­­­­כמה שפחות דרך מהמקור אל הצלחת שלנו. לאכול דברים שהם יותר טבעיים, הרבה ירקות, הרבה פירות, דגנים, גרעינים וכו' ולהשתמש בהם גם בשביל להפוך את האוכל שלנו ליותר טעים. עשבי טיבול יכולים לטבל לנו את האוכל, להוסיף רטבים שהם על בסיס ירקות בשביל לטבל לנו את האוכל, יש המון המון אפשרויות ובעידן האינטרנט גם מאד מאד קל למצוא אותם.

אז- לצמצם את המלח, למצוא חלופות

כן, למצוא חלופות. וזה באמת הזמן להגיד שאם אנחנו מצמצמים מלח יש דברים שכדי שנוותר עליהם: ביסלי, במבות, כל החטיפים המעובדים האלה שעושים אותנו צמאים לעוד, אומר שהם עתירים בדרך כלל במלח וכדאי להוריד אותם, קשה להגיד להוריד אותם כי זה קאט שהוא בדרך כלל מאד מאד דרסטי אבל לצמצמם אותם בהדרגה עד לכדי אפס ולמצוא את החלופות הבריאות יותר.

מבחינת הסוכר, אם יש ברקע סכרת, אז אנחנו נרצה לשים לב לכמות הפחמימות היומית. פחמימות זה בעצם לחמים, פסטות, עוגות, אורז, קוסקוס, אפילו פירות הם בתוך הפחמימות ולראות איך אנחנו יוצרים ארוחה מאוזנת שלא מורכבת בלבד מפחמימות, מחלקים את זה גם לאורך היום וגם פר ארוחה, כי בעצם בסכרת המטרה היא לגרום לעליה מתונה של רמת הסוכר בדם. רמת הסוכר בדם עולה בהתאם לכמות הפחמימות בארוחה וחלוקה ושילוב נכון של פחמימות עם שאר המרכיבים של הארוחה יכולה למנוע את העלייה הזו ולהביא לאיזון סכרת שזה משהו חשוב למי שמשתקם אחרי אירוע מוחי.

מה אפשר לומר על דגשים תזונתיים בנוגע לאנשים שעברו פגיעות ראש טראומטיות?

גם פה כל אחד הוא מקרה בפני עצמו ומאד תלוי, מה קרה, מה הפגיעה, וגם פה מה הרקע שהוא בא איתו. בדרך כלל אחרי פגיעת ראש טראומטית יכולה להיות גם פציעה אז השאלה היא מה היקף הפציעה, האם עבר ניתוחים, הרבה מאד גורמים שמשליכים על כמות הקלוריות והחלבון. ברגע שהגוף צריך לרפא את עצמו גם פציעה, ולרפא את העור ופצעים ואיברים פנימיים ניתוחים וכו' יש דרישות שהן יותר מוגברות ושם יש חשיבות יותר גדולה להתאמה חלבונית וקלורית נכונה בשביל לתמוך בריפוי הזה.

מאד חשוב שדיאטנית תהיה מעורבת בתהליך השיקום במקרים האלו

כן בהחלט. היא יכולה להעריך את מצב ההכרתי של בן אדם, האם הוא זז או לא זז- זה מאד חשוב מבחינת ההערכה התזונתית כי אנחנו גם לא רוצים להעמיס יותר מדי. מניעה זו בעיה אחת, העמסת יתר גם יכולה לפגוע בשיקום, עלייה במשקל לא רצונית יכולה להקשות על שיקום וגם על מי שמטפל במשתקם ואנחנו רוצים באמת לקחת את התקופה הזו ולדאוג שהמשתקם יממש את הפוטנציאל המירבי שלו מבחינת השיקום ואלו דברים שמאד חשוב להתייחס אליהם בשביל המימוש הזה.

זה מוביל לשאלה הבאה- אני מניחה שיש בני משפחה שצופים בנו ואיזה טיפים אפשר לתת להם כבני משפחה בשלב הראשוני של השיקום אולי אפילו בשלבי האשפוז, איך אפשר לסייע בכל מה שקשור לתזונה בהיבט השיקומי?

קודם כל המעורבות המשפחתית היא מאד חשובה גם ככה זו תקופה קשה ולהרגיש את החום של משפחה תומכת עוזר מאד. עם זאת לפעמים, אחרי שבן אדם עובר איזה שהוא שינוי שיכול להשפיע על ההתנהגות שלו- אז יש שינוי גם בהעדפות שלו. אם זה בן אדם שזז הרבה פחות אם זה בן אדם שכואב לו, אם זה בן אדם שבכלליות- מבואס, וחווה תקופה קשה בהבנה של המצב החדש, זה יכול להשפיע גם מבחינת ההעדפות התזונתיות. ואם אנחנו מסתכלים על בן אדם שמאבד יכולות מסוימות, אחד הדברים שנשארים לו זה העצמאות בבחירות התזונתיות שיש לו, ופה מאד חשוב שהמשפחה תתמוך, תקבל תכיל ותבין את זה ותבין שהשינוי הזה יכול להיות נקודתי. לרוב הוא נקודתי, וזה רק עניין של זמן עד שיהיה איזה שהוא שינוי. אז אם מישהו, המשתקם, לא רוצה לאכול, צריך לקבל את זה וצריך להבין את זה ולשאול אותו מה הוא כן היה רוצה לאכול למשל. אם כואב לו אז לראות איך אפשר להקל על הכאב כדי שיעלה לו התיאבון. אם הוא זז פחות אז טבעי שהוא ידרוש פחות תזונה לאורך היום. צריך להבין מה מקור הסירוב לאכילה ולנסות לטפל. אחד הדברים הכי חשובים זה לשמור על יחסים שלווים ומקבלים בנושא של התזונה. לא לריב סביב זה, לא לפתח לחץ סביב זה ובטח שלא ליצור חיכוכים סביב הנושא. בשביל זה יש את אנשי המקצוע שהם שם בשביל לתמוך ולעזור ולגשר בנושא הזה ולמצוא את הפתרונות

לפעמים בני המשפחה נמצאים במצב שבו הם מתבקשים לאסור על אוכל שבאמת אסור לאכול אותו, ואז זה גם יכול לייצר מתח, למרות שהם בעצם מרגישים שהם עושים משהו לטובתו, כפי שהצוות אמר . לכן אנחנו מעודדים לייצר קשר עם הצוות: עם הדיאטנית, עם הרופאים, עם הצוות הפסיכוסוציאלי, זה הסוד בעצם של צוות רב מקצועי שאפשר להיעזר ולפתור גם סיטואציות כאלו

נכון, בדיוק. יש נטייה להתייחס למה שהמשפחה אומרת בפחות רצינות ממה שהצוות הרפואי אומר. אז תשאירו את זה לצוות הרפואי.

הרבה פעמים שמשפחה מגיעה ושחברים מגיעים, מגיעים עם הרבה אוכל מנחם. עם שוקולדים, עם בונבוניירות, רוצים לשמח. מה את יכולה להגיד על זה?

נושא קשה. יש לנו תמיד נטייה לרצות לבוא עם משהו, ולשמח בן אדם וכמובן שאוכל זה אחד הדברים המשמחים, שוקולד זה בהחלט אחד הדברים המנחמים והמשמחים, אבל- במיוחד אחרי אירוע מוחי, ובמיוחד במצב שבן אדם מאבד את הסדר יום הקבוע שלו ועכשיו נתון ללוז של בית חולים, אנחנו לא רוצים לחבל לו בתהליך השיקום. אנחנו רוצים לעזור לו. ולהביא המון שוקולדים וחטיפים לבן אדם שמנסה לשמור על המשקל- לא עוזר לו. להביא המון דברים מנחמים למישהו שלא זז עכשיו הרבה מהמיטה וזה יכול להביא לעליה במשקל- זה גם לא עוזר. אז טיפ שלי למי שבא לבקר ורוצה לשמח, לא חייבים להביא אוכל. אפשר להביא הרבה דברים אחרים. אפשר להביא ספרים אפשר להביא תשחצים, אפשר להביא עיתונים, אפשר להביא חומרי קריאה, אפשר להביא משחקים שאפשר לשחק ביחד, דברים שיכולים לעזור להפעלה המוטורית, אם זה חלק מהשיקום. אז באמת יש המון אופציות ולפעמים גם לא חייבים להביא כלום. מספיק החיבוק, מספיק הברכות, מספיק התשומת לב, זה משמח מאד וזה בהחלט מספיק.

עד עכשיו דיברנו על מה קורה באשפוז. אבל תקופת האשפוז היא מוגבלת בזמן. אחרי כמה חודשים כבר משתחררים הביתה, יש גם אנשים שעוברים פגיעות ראש ובכלל לא עוברים את שלב האשפוז אלה ישר מגיעים לקהילה. איזה דגשים או איזה טיפים את יכולה לתת לאנשים שנמצאים בקהילה ואין את הצוות הרב מקצועי סביבם שיכול לסייע ולתת את הדגשים?

גם אם אחרי אשפוז, וגם ללא, חשוב להישאר במעקב. המשפחה היא בעצם הגורם שיכול להסתכל ולראות שינויים ודרישות של בן המשפחה שלהם וגם הוא של עצמו. יש המון מסגרות שאפשר לקבל בהן את התמיכה התזונתית. אם זה אשפוז יום, ששם אפשר כחלק מהמערך יש את הייעוץ הדיאטני, אפשר כמובן ללכת דרך קופת חולים כל אחד זכאי לקבל טיפול תזונתי ומספיק שאומרים שיש משהו שמטריד ומשהו שלא תקין בבדיקות דם שבעצם מצריך את הליווי התזונתי שאפשר לבקש את זה דרך רופא המשפחה וכמובן שיש אנשי מקצוע ודיאטנים, דיאטניות, שמתמחים בתזונה ספציפית למקרים של פגיעות ראש שאפשר לבקר באופן פרטי.

כשנמצאים בקהילה, הרבה פעמים אנחנו עושים בדיקות דם. בבית חולים הרופאים עוזרים לנו לפרש אותם וגם רופאי משפחה בקהילה עוזרים לנו אבל בכל זאת האם יש דגשים מסויימים בהיבט של בדיקות דם שאת יכולה לתת מבחינת תזונה, למה לשים לב?

כן, אני אקח את העניין הזה של בדיקות דם וארחיב אותו לכל המדדים שקשורים בתזונה: עליה במשקל, ירידה במשקל, גם אם מוסברת גם אם היא לא מוסברת אבל משמעותית, תחושת חולשה, בדיקות דם לא תקינות, B12 נמוך, ברזל נמוך, המוגלובין נמוך, כולסטרול מאד גבוה, טריגליצרידים שזה שומנים בדם ברמות שהן חורגות מהנורמה. יש הרבה מאד דברים שאפשר לתת להם תמיכה תזונתית, ואם מזהים את אחד מהדברים האלו שווה לפנות לרופא המשפחה בשביל לקבל את ההפנייה לתזונאית ו/או, בשביל לראות מה אפשר לעשות בשביל לטפל בדברים האלו.

לקראת סיום, תוכלי בבקשה לסכם את הנקודות המרכזיות?

תזונה, היא הדלק שלנו. ובעזרת תזונה אנחנו מביאים למימוש הפוטנציאל השיקומי המירבי.

  • תזונה זה אומר מספיק חלבון, מספיק פחמימות, מספיק שומנים בריאים, ויטמינים מינרלים
  • שתייה מספקת של מים לאורך היום.

בעזרת תזונה אנחנו יכולים גם למנוע דברים:

  • אנחנו יכולים למנוע עליה של לחץ דם אם אנחנו מקפידים על המלח
  • אנחנו יכולים למנוע עליה של סוכר בדם אם אנחנו מקפידים על הפחמימות לאורך היום
  • אנחנו יכולים למנוע עליה לא רצויה במשקל
  • אנחנו יכולים למנוע ירידה לא רצויה במשקל
  • ברגע שהיה אירוע מוחי אחד יש סיכון מוגבר לאירוע נוסף ובעזרת התזונה אנחנו יכולים לעזור למנוע את היארעות ולשמור על בריאות כללית טובה
  • בעזרת תזונה אנחנו יכולים למנוע עצירות שזו אני יודעת נקודה כואבת להרבה משתקמים
  • במהלך תקופת השיקום אנחנו רוצים לסגל הרגלים בריאים של סדר ארוחות
  • העדפה של מזונות בריאים יותר
  • לנצל את זה שאנחנו מוקפים באנשי מקצוע בשביל לקבל את הידע הדרוש לבחירות שהן יותר נכונות
  • אנחנו רוצים לגייס את המשפחה לתמוך בתהליך הזה, לעזור למשתקם לממש את הפוטנציאל השיקומי לגייס את המשפחה בשביל שהוא ירגיש טוב ויוכל לעשות בחירות יותר נכונות.
  • נרצה להביא לו דברים ולשמח אותו עם דברים שהם לאו דווקא ממתקים וחטיפים ודברים שמנחמים אבל יכולים לעשות לנו נזק
  • אנחנו נרצה לשים לב לשינויים שיש במשקל, בבדיקות דם, בכל דבר שיכול אולי לנבא משהו שאפשר למנוע בעזרת התזונה או לפחות לטפל בזה איכשהוא.

לסיכום, אנחנו נרצה להיות בריאים ועם איכות החיים הכי טובה שאפשר ושווה להיעזר בתזונה בשביל זה.

שינוי גודל פונט
ניגודיות