Top

כיצד נערכים לתקופת השיקום לאחר פגיעת ראש? שיחה עם דר' דנה גפן דורון

תמלול שיחת פייסבוק לייב אודות "הערכות לקראת המעבר לשיקום לאחר פגיעת ראש"

עם ד"ר דנה גפן דורון, רופאה מומחית לשיקום פיזיקאלי ומאיה ארליך, מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית 

צולם בתאריך 6.8.2018

לצפייה בשיחת הוידאו לחץ כאן 

  **התכנים נועדו לספק מידע כללי ואינם מהווים עצה רפואית או תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך על בסיס אישי ופרטני 

אנחנו רוצות היום לדבר בעצם על האשפוז החריף, האשפוז האקוטי מה שנקרא בשפה רפואית. בעצם השלב שבו החיים מטלטלים לחלוטין, יוצאים מהמסלול ובן אדם נפגע בין אם בשבץ ומאושפז במחלקה הנוירולוגית או הפנימית, בין אם דימום במוח, פגיעה בתאונת דרכים, פציעת ספורט, תאונת עבודה- מגוון נסיבות שמכניסות פתאום בן אדם למערכת רפואית ואת כל המשפחה לטלטלה של איך לעזור לו הכי נכון. התקופה שהיא בעצם עוד לפני המעבר לשיקום. הרבה מאד אנשים מתקשרים גם אלי גם אל מאיה- בכלל כל מי שמצוי בעולם השיקום ושואל מה הכי נכון לעשות בתקופה הזו, איך לעזור לבן אדם מבחינה שיקומית ורפואית כבר שהוא באשפוז בבית החולים הכללי מה שנקרא ואיך לעבור נכון וחלק למערכת השיקומית הכי מתאימה. אנחנו נחלק את השיחה הזו לטיפים שלנו בשלושה נושאים עיקריים ונענה על חלק מהדברים שאנחנו עונות עליהם בטלפון על בסיס יומיומי:

  • דגשיים רפואיים
  • דגשים שיקומיים 
  • דגשיים כלכליים וגורמי תמיכה

דגשים רפואיים

הטיפ החשוב ביותר הוא איך לדבר עם רופאים ועם המערכת

אחד הדברים שאנחנו חושבות שהוא מאד חשוב בנושא של שיחה עם רופאים, זה קודם כל לא להיכנס לבד לשיחות, במידה והדבר אפשרי. כבן משפחה מומלץ מאד להיכנס עם עוד בן משפחה או חבר או מישהו קרוב. הרבה פעמים ניתן הרבה מאד מידע, המידע יכול להיות מטלטל, לפעמים יכול להיות פשוט עומס של מידע ולכן חשוב מאד שיהיה עוד מישהו שישמע יחד אתכם. מישהו פחות נסער ופחות בתוך הסיטואציה. רצוי מאד לבוא גם עם דף שאלות מוכן של דברים שנראה לכם שאתם רוצים לדעת. ספציפית יש באתר "מראש ומעבר" תחת הקטגוריה של "שאלות שחשוב לשאול"  רשימות שהכנו של דברים שכדאי לשאול את הרופאים כבר באשפוז החריף. כדאי מאד לבוא עם רשימה מוכנה מראש ועם כלי כתיבה ולכתוב. לא זוכרים אחר כך שום דבר אז לשבת ולרשום את התשובות. מעבר לכך חשוב לבקש מהרופא גם סיכום ביניים אם אתם בשלב המתאים, אם אתם מתכננים לפנות לעוד גורמים, לייעוציים מחוץ למחלקה, לגיטימי לחלוטין גם אם בענייני חוות דעת נוספת, לבקש רישום מדויק של המצב כפי שהרופאים במחלקה רואים אותו בשלב הנוכחי.

קבלת החלטות לגבי שיקום

דבר שמאד חשוב להבהיר ולהבין כבני משפחה של מטופל במצב הזה-  מתי המטופל יהיה כשיר לשיקום. באשפוז הסוער אחרי פגיעת ראש בטיפול נמרץ, בנוירוכירורגיה, בנוירולוגיה, אנחנו רואים הרבה מאד  מצבים רפואיים שהם מאד מאיימים ומפחידים ועל חלקם גם כתוב באתר במילון מונחים, יש תיאור של כל מיני מצבים, יש גם סרטונים שמדברים על המצבים מסוימים. יש כל מיני תופעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות שרואים אחרי פגיעות ראש ובמקביל יש אנשים שיכולים להיות מונשמים ומורדמים עם זיהומים פעילים שצריכים עוד המשך ניתוחים. מדברים על שיקום כשבן אדם מתייצב מספיק ורצוי מאד שיהיה רופא שיקומי או גורם שמבין בתהליכי שיקום מעורב בייעוץ מתי אפשר להתחיל לגמול את הבן אדם מהאשפוז הכללי ולדבר על מסגרת שיקומית. בחלק מבתי החולים יש גם שירותי שיקום, כלומר מחלקה שיקומית, ורופא שיקומי שיכול לבוא ולתת את הייעוץ. צריך להבין מהרופא שמנהל את המקרה בה אתם נמצאים מתי יוזמן הרופא השיקומי וכדאי מאד להיות בחדר בזמן שהרופא השיקומי מגיע. בחלק מהמקומות אין רופא שיקומי זמין וצריך להבין מי מספק את הייעוץ בתוך בית החולים- האם זה הרופא מהמחלקה עצמה, נוירולוג, רופא גריאטרי במקרה של אנשים מעל גיל 65 וכאמור כדאי להשתדל להיות בחדר ככל שניתן שמגיע היועץ השיקומי. נכון שזה כאב ראש בבתי חולים, היועץ מגיע בזמנו שלו, אתם בדיוק יצאתם לקפה או להתקשר לביטוח לאומי ופספסתם- אני מצטערת שכך זה נראה במערכת הבריאות, ככל שניתן לתאם כך עדיף. בכל מקרה אפשר לקבל את ההמלצות של הרופא השיקומי, לבקש מהרופא במחלקה, אם פספסתם וגם שיהיה תיעוד של ההמלצות ולהבין מה הוא המליץ.

 כאשר אנחנו מדברים על המלצות שיקומיות, רופא שיקומי יכול להמליץ על כמה דברים:

  • הבן אדם עוד לא כשיר כעת לשיקום.מוקדם מדי לדבר על כך. 
  • הבן אדם אינו בעל אופק שיקומי- כלומר לא מתאים להערכת רופא השיקום להמשך תהליך שיקומי. במקרים האלו, כל מקרה לגופו, אבל ההמלצה יכולה להיות לעבור למוסד סיעודי או סיעודי מורכב. בכל מקרה רצוי להתייעץ עם הצוות הרפואי כדי להבין בדיוק מה זה אומר, וגם להתייעץ עם הצוות הפסיכוסוציאלי בשביל להבין איך להיערך לקראת זה. חשוב לזכור שיש מקרים בהם הבן אדם יכול להיות לא כשיר נכון לעכשיו מבחינת הערכה השיקומית לתהליך שיקומי. כל מצב בחיים יכול להשתנות ויכול להיות שבהמשך יהיה שינוי במצבו שכן יצדיק מבחינת המערכת מעבר למערכת שיקומית וצריך שיהיה רישום במכתב הסיכום שאתם מקבלים למי לפנות לביקורות ובמקרה שאתם רואים איזה שהוא שינוי במצב. לרופא שיקום בקהילה, לרופא שטיפל בבית החולים, לרופא המשפחה וכו'.
  • על הצד השני של הסקאלה יש הרבה מקרים שבהם יש פגיעות ראש שההסתמנות הקלינית שלהם היא יחסית קלה למה שרגילים לראות במחלקות האקוטיות, החריפות, בבית החולים הכללי והבן אדם משתחרר מבית החולים בלי המלצה לשיקום. גם במצבים האלו ייתכן שבבית בני המשפחה או הבן אדם שספג פגיעת ראש: למשל פגיעות ספורט, פגיעות וויפלש קלות, נפילות כאלו קטנות של תאונות בית, תאונות ליד הבית- ירגיש שמשהו לא כשורה ולא עובד ולא מסתדר. במצב הזה ראוי לפנות לרופא המשפחה, לרופא שיקום בקהילה, לביקורת במחלקה ששחררה, לנוירולוג, לפי המצב הפרטני. ולשאול האם יש מקום לשקול כל מיני אופציות שיש בקהילה להערכה חוזרת. זה יכול להיות פיזיותרפיה, זה יכול להיות ריפוי בעיסוק, זה יכול טיפולים של פסיכולוגים שיקומיים, נוירופסיכולוגים- תלוי איפה נמצא הקושי אבל מאד חשוב להתייחס לזה ולבקש את הסיוע ולא להזניח את זה במידה ומרגישים איזה שהוא קושי ושינוי תפקודי. יש מענה גם בקהילה- זה מה שחשוב לנו לומר.
  • תיתכן החלטה של מעבר לשיקום, לשיקום באשפוז או לאיזה שהוא מערך שיקומי יותר מובנה. סביב השחרור ממחלקה כללית אקוטית, יש באתר תחת הקטגוריה של "שאלות שחשוב לשאול" צ'ק ליסטים של דברים שצריך לברר לפני שחרור מהמערכת האשפוזית בבית החולים הכללי:

מכתבי סיכום: לקחת מכתבי סיכום ברורים.

שברים: אם יש לכם שברים בחוליות או בגפיים כדאי מאד שיהיה רשום מי איש הקשר שטיפל בהם, כלומר שם הרופא, פרטי הקשר של המחלקה. למשל אם אתם מאושפזים בפנימית כבר אבל טופלתם על ידי אורתופד שמתמחה בכף יד בבית החולים והוא עשה לכם ניתוח בתאריך כזה או אחר, אז כשתגיעו למסגרת השיקומית ייתכן וישאלו מה הוראות ההפעלה של כף היד, באיזה זווית אפשר להניע את המפרק, מתי מותר להתחיל מתי צריך ביקורות- לפעמים הדבר רשום מאד בפירוט במכתב השחרור, לפעמים הדבר לא רשום במכתב השחרור. זה מאד יכול לעכב את התהליך השיקומי. אז למשל זה אחד הדברים שצריך לשים לב אליהם, על שברים שיש, מי איש הקשר, מה ההנחיות.

ניתוחים: אם צריך מעקב, מי איש הקשר, מה הפולו אפים, האם יש מגבלות בתנועה או בהפעלה או בקימה מכיסא גלגלים, הפעלה של שרירי הבטן וכולי.

הדמיות: חשוב לקחת את כל הדיסקים של ההדמיה, זה משהו שפשוט מאבדים בתהליך- בן אדם משתחרר מבית חולים בדרום ומגיע לאשפוז בבית חולים מרכזי באזור המרכז ואין את הדיסקים של ההדמיות והם לא נגישים לבית החולים שהוא הגיע אליו ואז נשאלת השאלה, האם צריך להחליף את הגבס או לא, האם הדימום במוח נספג או לא. בעצם צריך לעבור שוב פעם את כל ההדמיות במקום החדש במקום שנחסוך קרינה ויהיה לנו גם את המהלך של הפציעה מראש. לא להשתחרר מבית חולים בלי לקחת את כל ההדמיות. לצערי אין עדיין מאגר שמחבר כל מדינת ישראל בהדמיות.

עוד נושאים כאלו מופיעים באתר בלשונית "שאלות שחשוב לשאול- לפני המעבר לשיקום". יש שם רשימת צ'ק ליסט שהכנו, עכשיו אם יש עוד דברים שאתם חושבים עליהם, שחשובים, אתם מוזמנים לכתוב לנו ואנחנו כמובן נוסיף את זה.

דגשים שיקומיים

עכשיו שהגענו להמלצה לשיקום. גם שהתקבלה המלצה לשיקום זה עולם ומלואו:

  • אשפוז מלא: יכול להיות שיקום באשפוז מלא, כלומר הצוות הרפואי והיועץ השיקומי התרשמו שהבן אדם פגוע ביכולתו לתפקד ביומיום באופן ניכר, ומצד שני שיש כאן מה שנקרא "פוטנציאל שיקומי". כלומר בהינתן מאמץ מערכתי של כל המודלטיז שיש במערכת אשפוזית שיקומית: רופא שיקומי, צוות סיעודי מיומן, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, ומטפלים באומנות, בהידרותרפיה (כל מקום מציע את ההיצע שלו) אז המאמץ הזה, מאמץ מרוכז של כמה שבועות או חודשים יכול להביא לתוצאה שיקומית מוצלחת.
  • אשפוז יום: בהרבה מקרים אחרים, ייתכן ויומלץ על שיקום אבל לא באשפוז. למשל מה שנקרא שיקום באשפוז יום. אשפוז יום זה בדרך כלל זה ברגע שאין צורך בשהייה שהיא מסביב לשעון וכן יש צורך בלפחות בשלוש מודלות. הכוונה היא לסקטור טיפולי, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה ועוד, ובעצם מגיעים בבוקר לכמה שעות וחוזרים הביתה, זה גם לא בהכרח יהיה כל יום אלא פעמיים, שלוש פעמים בשבוע.
  • שיקום בית: יש אופציה גם אם מומלץ על שיקום אינטנסיבי לשיקום בית. יש היום גם מסגרות שמציעות את זה וצריך לבחון גם אותן בחלק מהמקרים שרלוונטי למשפחה, רלוונטי למטופל, רלוונטי מההמלצות של השיקומסיט מכל מיני סיבות.
  • שיקום בקהילה: יש שיקום שאפשר לעשות באופן אמבולטורי מחוץ לבית החולים בקהילה. למשל יש שיקום דרך קופת חולים, דרך מרכזי אשפוז יום, או במרכזים שמציעים טיפולים פרטניים, בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק, תקשורת, תלוי בצורך.

אפשר להיעזר במנוע חיפוש שבאתר בשביל לחפש איפה ומה נגיש לכם מבחינת קופת החולים או מבחינת משרד הביטחון אם אתם נפגעים שהוכרו על ידי משרד הביטחון, מה קרוב אליכם הביתה מה יש ומה אין.

כיצד בוחרים מקום שיקומי?

מתקשרים אלי הרבה מאד אנשים בשלב הזה ואומרים שקיבלנו המלצה על שיקום אינטנסיבי באשפוז, יש מקום בבית חולים X אבל אנחנו רוצים את בית חולים Y, או קופת החולים מאפשרת לי את בית החולים X אבל שמעתי דברים יותר טובים על בית חולים Y, האם להתעקש, מה לעשות מה נכון. אני אגיד לכם כאן את מה שאני עונה לכולם כי אני באמת מאמינה בזה. לצערי אנחנו לא יודעים מה גורם לשיקום מוצלח של פגיעות ראש. אנחנו יודעים לומר מה עשוי להשפיע על השיקום:

  • היכולות של הבן אדם לפני הפגיעה
  • החומרה של הפגיעה
  • מסגרות התמיכה בעיקר תמיכה משפחתית ושל חברים ושל קהילה הם מאד משמעותיים.
  • אנחנו יודעים להגיד שמוטיבציה וכוח רצון הם מאד משמעותיים,
  • אנחנו יודעים להגיד שזמן הוא דבר משמעותי- ככל שעובר זמן מפגיעת הראש אנשים נוטים בדרך כלל להשתפר במידה כזו או אחרת.

אין היום מתכון ברור שאומר, הבן אדם הזה בטיפול הזה יוציא את התוצאות הכי טובות, יש מסגרות שיקומיות מאד טובות בפריסה- לא ארצית נכון להיום, אבל מתחילות לצוץ מסגרות טובות יותר בפריסה ארצית. אין הבדל ברור בין אחת לשנייה מבחינת המטופל הזה הכי מתאים לכאן. העצה שלי תמיד לבני משפחות היא לשקלל את הנתונים של מה זמין להם ובעיקר ובאופן מאד משמעותי מה נגיש להם וקרוב הביתה. אחד הדברים שחשוב לזכור בשיקום בכלל ובשיקום ראש בפרט זה החשיבות של התמיכה המשפחתית. לפעמים זה ממש דורש נוכחות פיזית של בן משפחה או קרוב שילווה את המטופל לאורך היום. בגלל זה הנושא של המיקום הוא מאד חשוב, מקום שיהיה לכם כבני משפחה או כחברים מקום שיהיה לכם נוח להגיע אליו, שיהיה קרוב. צריך גם לחשוב על המשך שגרת החיים במידת האפשר ולכן זה כן קריטריון שצריך לקחת בחשבון.

  • אנחנו ממליצות להתייחס לזמינות של המקום: האם יש אפשרות להתקבל לאותה מחלקה.
  • המיקום- קרבה לבית.
  • ללכת ולהתרשם אם זה מקום שנראה מתאים.

מה שאני ממליצה תמיד לאנשים, אם הם מתלבטים בין מקומות, ויש מקומות שכמה מהם הם ראליים, זה ללכת ואפילו לדבר עם בני משפחה שמלווים מטופלים במקום. כמו בחיים האמיתיים הכל מעורבב ומסובך, אתם יכולים לתפוס מישהו ביום טוב שיגיד המקום הזה מדהים או לתפוס מישהו ביום רע שיגיד המקום הזה נורא, וכל מי שעובר תהליך שיקום יודע שיש מערכת יחסים מאד מורכבת בין המשפחה והמטופל והצוות, מכיוון שזה מסע מאד קשה ומטלטל וארוך ועל כן גם אתם בהמשך, אם אתם נמצאים בסיטואציה הזו תחוו ימים טובים יותר וימים טובים פחות עם כל צוות שיקומי שתחברו. מהיכרות אישית עם צוותי השיקום שיצא לי להכיר בארץ, אנשים מסורים וטובים ואני מקווה שכל אחד ימצא את מקומו הנכון והמתאים ומאחלת לכולם כמובן שיקום מוצלח.

התאמות לבית (לפני המעבר לשיקום)

לפעמים התאמות לבית נשמע כמו משהו שיותר רלוונטי להמשך התהליך אחרי בעצם סיום התהליך השיקומי. אבל לפעמים כן יש איזה שהוא פרק זמן בין האשפוז במחלקה החריפה לבין המעבר למסגרת שיקומית יש פרק זמן שמחכים בו, לפעמים זה במחלקה ולפעמים זה בבית. ואז צריך לחשוב אם יש צורך בהתאמות, התאמות של הנגשה השכרה של ציוד מיד שרה, וחשוב להחזיק את זה בראש, לחשוב על זה וגם להתייעץ עם מרפאה בעיסוק במחלקה אם יש או באופן פרטי וגם לדבר עם האחיות שבמחלקה שבדרך כלל הן ידעו לתת את המידע. 

מטרות שיקומיות

אני אקח אתכם קצת למאחורי הקלעים של רופאי השיקום: שרופא שיקום בא להסתכל על מטופל לתת יעוץ או לבחון תהליך שיקום אנחנו אפילו ברמה המסוימת לא מסתכלים על התקופה הקרובה של החודשים הקרובים, חצי שנה או שנה קרובה, אנחנו מנסים לחשוב עוד שנה מכאן, לפי הניסיון שלי איפה הבן אדם נמצא. תהליך שיקום נראה בשלבים מסוימים כאילו לא ייגמר לעולם. נורא ארוך קשה ומייגע. יום יום סיזיפי ותובעני למשפחה ולמטופל. הזמן עובר נורא מהר, ואנחנו רוצים לראות את הבן אדם עובר שלבים ומעלה דרגות עצמאות וחופש אפילו אם המשמעות היא שהוא עדיין מאד תלוי בסביבה אבל יוצא לסופי שבוע חופש מהמחלקה אם הוא מאושפז. כלומר ההערכות הזו והחשיבה קדימה ברמה המשפחתית והמערכתית: לאן ניקח אותו, איפה יגור, אצל הדודה שגרה קרוב ויש לה בית נגיש, או בדירה של אבא ואימא או בדירה עם הילדים. משהו שחשוב שיהיה במודעות כבר מההתחלה, הגורמים במערכת השיקומית יעזרו לכם להכניס את זה יותר ויותר לסדר היום כמובן.

דגשים כלכליים וגורמי תמיכה

נגיע עכשיו לנושא שהוא קריטי בתהליך שיקום- כסף. בעצם אנחנו מודעים לכך שפגיעת ראש חריפה, אקוטית, משביתה לא רק את הבן אדם עצמו שנמצא בטיפול אלא את כל המערך המשפחתי שסביבו שפתאום נאלץ לשנות את כל שגרת היום, להיות גם בבית החולים וגם לעזור, גם להמשיך לפרנס, גם לתמוך בקן המשפחתי הקרוב- ילדים, בני זוג, הורים.

מיצוי זכויות

אחד הדברים שמאד רצוי להתייחס אליהם החל מהשלבים הראשוניים באופן נכון הוא מיצוי זכויות. מאיפה אני יכול להשיג כסף מבחינת הביטוחים או נסיבות הפגיעה שהיו לי, ואיך אני עושה את זה. בהקשר הזה יש הבדל מאד גדול בין אנשים שנפגעו בזמן שירות בצה"ל שיכולים להיות מוכרים על ידי משרד הביטחון, אנשים שהם נפגעי תאונות עבודה, אנשים שהם נפגעים של מחלה או תהליך גופני שקרה כמו שבץ או גידול. יש הבדל מאד גדול גם בפערים סוציואקונומיים בין משפחות. מה שהכי נכון לעשות זה לפנות בהקדם האפשרי, כבר במחלקה האקוטית בבית החולים הכללי לגורמי הרווחה כלומר לעובדת הסוציאלית שאמורה להיות זמינה שם ולהתחיל לעזור לחבר ולקשר. לפנות גם בקהילה דרך קופת חולים דרך גורמי רווחה בעיר שבו אתם גרים, ביישוב שבו אתם גרים ולהבין מה מגיע לכם ואיזו עזרה אתם יכולים לקבל. יש אנשים שבוחרים ללכת גם פרטי לעורכי דין או לעובדים סוציאליים שמתמחים ומתמקצעים בתחום של מיצוי זכויות, להבין באיזו קטגוריה אתם נמצאים ומה מגיע לכם ולהתחיל לפעול בשביל לקבל את זה. הנושא של מיצוי זכויות הוא נושא מאד מאד חשוב. יש לנו גם באתר בשאלת שחשוב לשאול רשימה של שאלות לעובדים ולעובדות הסוציאליות, איזה שהיא מפת דרכים ראשונית שממנה אפשר להתחיל ולהבין מה לשאול, למרות שהמידע בדרך כלל יינתן אבל חשוב מאד ליזום את השיחות ולדאוג שהם יקרו ולהבין באמת מה מגיע.

יש כל מיני אתרים, עשינו רשימה של אתרים רשימה מסודרת גם באתר באתרים שחשוב להכיר, שמנגישים מידע על זכויות. יש את אתר "כל זכות" שהוא ממש ממפה המון זכויות ונותן מידע מאד מפורט לגבי מה מגיע בכל מיני מצבים. חשוב מאד להכיר ולדעת את הדברים האלו.

תמיכה פסיכו סוציאלית למשפחה

עוד משהו בנוגע לקשר עם המערך הפסיכוסוציאלי- כבר בשלב החריף חשוב ליצור את הקשר בשביל מיצוי זכויות אבל לא רק. גם בנושא של תמיכה, תמיכה לבני משפחה. הרבה פעמים אנחנו מדברים מאד על המשתקם ועל האדם שעבר את הפגיעה אבל בסופו של דבר ברגע שיש אדם שנפגע בראשו כל המשפחה בעצם נכנסת לאיזה שהיא התמודדות ארוכה וחשוב שגם המשפחה תדע להיתמך ולקבל את הסיוע בשביל שהם יוכלו להיות שם לאורך זמן. במחלקות האקוטיות הרבה פעמים יש עובדות סוציאליות, בחלק יש גם פסיכולוגים רפואיים, במחלקות השיקומיות יש בדרך כלל גם עובדות סוציאליות וגם פסיכולוגיים שיקומיים ורפואיים. לפנות, המידע הרבה פעמים שיינתן על ידיהם זה גם טיפול למשתקם אבל גם לבני המשפחה. מעבר לשיחות ולסיוע רגשי הם יכולים גם לתת מידע הדרכתי, איך להתנהל- איך לדבר עם ילדים, איך לדבר עם הורים, איך לדבר עם בני זוג. איך להתמודד עם הקשיים  של המלווה העיקרי, של המלווים העיקריים, איך להתמודד עם קונפליקטים במשפחה שלפעמים מטבע הדברים יש וצצים.

אנחנו רוצות להזכיר כמה אתרים שאנחנו מכירות שמציעים סיוע שוטף:

  • יש עמותה בשם CAREGIVERS. שזו עמותה שהיא נותנת מענה לבני משפחה מטפלים. אנשים שמטפלים באנשים שנפגעו ואפשר לפנות אליהם, למיטב הבנתי שירות ללא תשלום, אפשר להתייעץ לגבי מידע בירוקרטי, מה עושים, איך עושים.
  • בנוסף יש גם עמותת נאמן, עמותה נהדרת שנותנת סיוע מקיף ורציני מאד לאנשים שעברו שבץ מוחי ויש להם גם קו חם שאפשר להתקשר ולקבל סיוע, כדאי מאד להיכנס לאתר שלהם ולהבין בדיוק מה הן האפשרויות.
  • ובנוסף יש עמוד פייסבוק חדש של המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש- גילוי נאות, המקום שאני עובדת בו, עמוד פייסבוק שמציע סיוע לבני זוג של אנשים שעברו פגיעה מוחית.

יכול להיות שיש עוד מסגרות, אתם מוזמנים להגיד לנו ואנחנו כמובן נוסיף, המטרה שלנו היא להנגיש כמה שיותר מידע ושכל אחד יימצא את המסגרת שמתאימה לו.

מידע על אפוטרופוסיות

ממש לקראת סיום נדגיש עוד נושא אחד שבא לידי ביטוי במקרים קשים של פגיעות ראש, במקרים בהם יש צורך באפוטרופסיות. הרושם של הצוות הרפואי, הצוות השיקומי, ולעיתים גם הרושם של בני המשפחה שמעלים את הסוגיה מעלה- תלוי במצב של המטופל, שהוא לא כשיר לקבל החלטות על עצמו על גופו ועל רכושו. ברגע שמזהים כזה מצב אז יש צורך בעצם להיערך מבחינה משפטית. בבית החולים ההמלצות על אפוטרופסות הן רק על אפוטרופסות גוף. רופאים ואנשי רפואה לא מתעסקים עם אפוטרופסות לענייני רכוש, ובאשפוז בין אם החריף ובין אם השיקומי אנחנו יכולים לספק תמיכה בהמלצות שלנו לכך שהמטופל לא יכול לקבל החלטות על גופו ועל בריאותו, וצריך שאדם כלשהו ממלוויו יהיה האפוטרופוס. ברמה המשפחתית צריך להיערך נכון שזה יהיה בן אדם שיש לו תקשורת טובה עם הגורמים האחרים במשפחה, כי אנחנו רואים לפעמים ריבים ומחלוקות שמונעים טיפול מיטיבי למטופל עצמו. זה צריך להיות בן אדם נגיש כי זה אומר שאם המטופל עובר פרוצדורות כלשהן אז האפוטרופוס צריך להיות שם לחתום ולאשר, הוא זה שמקבל את כל האינפורמציה מהרופאים ורשאי בעצם לתקשר עם הצוות. אם יש אפוטרופוס שנקבע ויש קונפליקטים במשפחה האפוטרופוס הוא היחיד שזכאי לקבל את האינפורמציה הרפואית מכל הצוות, הרפואית והשיקומית וצריך לפעמים להבהיר וליישר קו עם הצוות באשר למי האפוטרופוס.

לגבי אפוטרופוס גוף, התהליך מלווה על ידי גורמי הרווחה, העובדת הסוציאלית במחלקה וגורמים משפטיים, בכל עניין כספי כלכלי רכוש אתם צריכים כמשפחה להסדיר את העניינים מול גורמי רווחה ועורכי דין מחוץ למחלקה, וגם חשוב לדעת באיזה שהוא שלב בתקווה האדם משתפר וענייני האפוטרופסות ירדו מהפרק, יהיה צריך לגמול את המטופל מהאפוטרופסיות ואת המערך המשפחתי. אנחנו כרופאי שיקום מאד אוהבים את הרגע הזה, המשפחה צריכה להיות מודעת וערה לתהליכים האלה ולקחת את האחריות בכל שלב באופן הנכון ביותר בשביל לתת למטופל את הטיפול הכי טוב ואת מירב דרגות החופש ככל שיינתן בהתאם למצבו בהמשך.

לסיכום, דיברנו על הדרכים הטובות ביותר להתארגן לקראת מעבר לשיקום לאחר האשפוז החריף. בעתיד אנחנו נשמח לתת מענה לעוד שאלות ולעוד סוגיות שיעלו אתם מוזמנים לכתוב לנו, ואנחנו נשתדל לתת את המענה הטוב ביותר. תודה רבה והרבה בריאות.