שיחה על אפוטרופסות עם עו"ד גלי ארליך קינן- משרד ליכט פטרן ושות' משרד עורכי דין, דיני משפחה וירושה 

לצפייה בשיחת הוידאו לחץ כאן 

גלי את יכולה להסביר לנו מה זה אפוטרופסות? 

אפוטרופסות זה מינוי של אדם עבור אדם אחר שלא מסוגל לדאוג לעניינו בין אם באופן זמני בין אם באופן קבוע מכל סיבה שהיא.

הבנתי שיש שני סוגים של אפוטרופסות. יש אפוטרופסות של גוף ויש אפוטרופסות של רכוש. את יכולה להסביר בכמה מילים מה זה כל דבר?

אפוטרופוס לגוף ממנים עבור פעולות שקשורות לגוף של אותו אדם שזקוק לאפוטרופוס. אם לצורך העניין צריך לעשות כל מיני פרוצדורות רפואיות שמחייבות הסכמה מדעת של המטופל, האפוטרופוס לגוף הוא זה שנותן את ההסכמה במקום אותו מטופל שכאמור לא מסוגל לתת את ההסכמה מכל סיבה שהיא. 

אפוטרופוס לרכוש זה עבור כל הענייניים שקשורים ברכוש של אותו אדם. בין אם זה כל מיני עניינים כספיים, פעולות משפטיות שקשורות ברכוש של אותו אדם כמו למשל לשכור דירה. לחתום על חוזה שכירות. אני אסייג ואגיד שיש כמובן פעולות שהחוק מגביל את האפוטרופוס, זאת אומרת האפוטרופוס לא יכול לעשות מה שבא לו עם הרכוש של האדם. יש הגבלות מאד ברורות בחוק שמחייבות אישור של בית משפט כמו לדוגמא מכירה של נכס של "אדם שמונה לו אפוטרופוס" לרכוש, מחייב אישור מראש של בית משפט לענייני משפחה. זו דוגמא אחת אבל כמובן כל המקרים מפורטים בצורה מאד ברורה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

מי יכול לשמש כאפוטרופוס?

כל אדם שהוא אדם בגיר וכשיר יכול לשמש כאפוטרופוס. בדרך כלל ממנים את קרובו של אותו אדם. מה זה קרובו? בן משפחה, בן זוג, אדם קרוב שדואג לענייניו. יש כמובן מקרים שממנים אפוטרופוס נטרלי שבית משפט ממנה עורך דין, נטרלי, שהוא מטפל בעניינים.

באיזה מצבים ממנים?

בדרך כלל במקרים שאין הסכמה בין בני משפחה על המינוי ואז בית משפט מעדיף למנות אפוטרופוס נטרלי.

יש כל מיני מושגים שרוב הציבור לא מכיר, בואי נעבור על המושגים המרכזיים. 

בשמחה. דיברנו על המטופל אבל אנחנו קוראים לו "אדם שמונה לו אפוטרופוס".

זו הטרמינולוגיה?

זו הטרמינולוגיה. בעבר התייחסו אליו כאל חסוי. אנחנו כבר לא משתמשים במונח הזה, היום אנחנו קוראים לאותו אדם "אדם שמונה לו אפוטרופוס" כי יש לזכור שלא נשללה ממנו הכשרות המשפטית. צריך לזכור את זה, לעומת "פסול דין"– חשוב להבין שזה מקרה קיצוני של אדם שלא כשיר משפטית, בין אם בגלל מחלת נפש או בין אם לקה בשכלו, או מקרים קיצוניים אחרים- מי שמחליט את כל הדברים האלו זה כמובן דבר ראשון מומחה שאומר אם יש להכריז על הבן אדם כפסול דין. זה הליך משפטי נפרד.

אם מישהו לא כשיר משפטית, מה זה אומר בפועל?

שהוא לא יכול לקבל שום החלטה על עצמו. שום דבר, לצורך העניין הוא לא יכול לחתום על שום מסמך. לצורך העניין, צוואה שערך פסול דין היא בטלה מעיקרה. הוא לא יכול לחתום על צוואה.

אבל לא כל מי שיש לו אפוטרופוס הוא פסול דין, צריך להבדיל בין שני הדברים.

נכון, לחלוטין. היום אנחנו מדברים על כל "אדם שמונה לו אפוטרופוס", אנחנו לא נכנסים עכשיו ספציפית לפסול דין אבל זה מושג שצריך להכיר.

מושג נוסף שצריך להכיר זה "האפוטרופוס הכללי". זה גוף ממשלתי שחלק מתפקידיו זה לפקח על כל המושג הזה של אפוטרופסות ואנחנו נגיע אליו בהמשך.

לאפוטרופוס הכללי יש בא כוח, זה נקרא "בא כוח היועמ"ש" במשרד האפוטרופוס הכללי. הוא עורך דין. יש עורכי דין במשרד האפוטרופוס הכללי, שמייצגים את אותו גוף ממשלתי. והם גם מעורבים בהליך של מינוי האפוטרופוס שאנחנו נגיע אליו בהמשך.

בוא נדבר יותר לעומק על נושא של אפוטרופסות גוף. באילו נסיבות ממנים, מהי הפרוצדורה. אנחנו כאן ב"מראש ומעבר" מדברים מתוך הפריזמה של אנשים שנפגעו במוחם. לפעמים מדובר באירוע אקוטי, בין אם זה אירוע מוחי או תאונת דרכים שאדם לא יודע שהולך לקרות משהו, לפעמים מדובר בניתוח יותר מתוכנן, במקרים של גידולים לדוגמא. באיזה מצב מחתימים מישהו להיות אפוטרופוס ואיך זה קורה?

קודם כל, אפוטרופוס לגוף ולרכוש, זה נדרש במקרה שבן אדם לא יכול לקבל החלטות מכל סיבה שהיא ודיברנו על זה בתחילת השיחה. כאשר בן אדם מגיע לבית חולים, מאד תלוי מה מצבו, ותלוי מה הפרוצדורה שצריכים לבצע. אם יש ניתוח חירום שצריך לבצע יום למחרת, עוד יומיים, עוד שלושה יש לנו מספיק זמן- שולחים את בני המשפחה לבית משפט לענייני משפחה בשביל לקבל צו דחוף ומיידי לאפוטרופסות לגוף. בית חולים מצייד אותך בכל המסמכים הרפואיים הנדרשים, אתה מגיע לבית משפט למזכירות, המזכירות יודעת כבר שזה נוהל שהוא בהול, מחתימים את בני המשפחה על כל הטפסים הנדרשים, זה עולה לשופט תורן שנותן החלטה ממש תוך זמן קצר, תוך שעה שעתיים.. מקבלים צו ועם זה ניגשים לבית החולים. זה המקרים הבהולים.

שאנחנו מדברים על מקרים בהם אין משהו מיידי שחייבים לבצע אבל ברור שבן אדם צריך אפוטרופוס: 

דבר ראשון צריך לקבל תעודת רופא של רופא שבודק את אותו אדם ונותן חוות דעת האם באמת צריך למנות לו אפוטרופוס. דבר נוסף שהוא מכניס באותו מסמך רפואי זה האם אותו אדם כשיר להביע עמדה לעניין המינוי עצמו. כי כן יש מעמד וזה חשוב שיהיה ברור- יש מעמד לאותו אדם. זה לא שמנהלים עכשיו הליך מעל ראשו, ואין לו שום קשר, ואין לו שום מעמד. להיפך. החוק מקנה מעמד לאותו אדם כן להביע את עמדתו ואת רצונו, כמובן אם הוא מסוגל לתת עמדה והרופא צריך לכתוב את זה בתעודת הרופא. דבר ראשון אתה מצטייד עם זה.

ההמלצה היא כמובן לפנות לעורך דין, שמתמחה בדיני משפחה שיכין את הבקשה באופן מסודר עבור המשפחה, עבור הבן אדם המגיש את הבקשה. צריך לצרף לבקשה תעודת רופא, וצריך גם לצרף עמדה של כל בני המשפחה מדרגה ראשונה. לצורך העניין אם בן הזוג של אותו אדם מגיש את הבקשה ויש לאותו אדם ילדים, בין אם ילדים משותפים, בין אם ילדים משלו, חייבים לצרף את העמדה של אותם ילדים. 

בשלב זה מגישים את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה. אם בית משפט רואה שיש צורך הוא יכול גם למנות באופן מיידי צו זמני, נותן מינוי זמני- זה יכול להיות לכמה חודשים, לחצי שנה, לשנה. ובזמן הזה, בעצם מתנהל הליך משפטי. 

מה קורה בהליך המשפטי הזה?

מבקשים עמדה:

• בא כוח היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי שהסברתי עליו בתחילת השיחה
• תסקיר מעובדת סוציאלית לסדרי דין שבאה ונפגשת עם המשפחה ומגישה תסקיר:
  • המלצות האם באמת צריך למנות אפוטרופוס לאותו אדם
  • והאם מי שהגיש את הבקשה רשאי/ זכאי/הולם להיות אפוטרופוס לאותו אדם.
• בנוסף בית משפט ממנה עורך דין מהלשכה לסיוע משפטי שהתפקיד שלו זה לברר את עמדתו של אותו אדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, כי כמו שאמרתי בתחילת השיחה יש לו חלק מההליך, הוא צד להליך, יש לו מעמד, יש לו זכות להביע עמדה, בהנחה ומצבו הקוגניטיבי המנטלי מאפשר לו לתת עמדה כשירה.

הפרוצדורה שתיארת עכשיו רלוונטית לשני הסוגים?

בהחלט. זו אותה פרוצדורה. מגישים את הבקשה, בית משפט מקבל את כל העמדות ולאחר מכן בהנחה ואין שום בעיה וכל המשפחה מסכימה ונותנת הסכמה לבקשה שהוגשה, ויש לנו עמדה של כל הגורמים המקצועיים שכבר ציינתי שכולם תומכים במתן הצו, בית המשפט ייתן צו. זה תהליך שיכול לקחת כמה חודשים. זה כמובן תלוי במקרה מבחינת התוקף של המינוי כי התוקף יכול להיות זמני, מינוי לשנה, ואז מבקשים להאריך אותו אם יש צורך או אפילו מינוי קבוע אם המקרה הוא מקרה בלתי הפיך. כלומר אפשר לבקש גם מנוי קבוע ואז בית משפט בודק את המקרים ואם יש הצדקה לכך נותנים צו קבוע.

את הזכרת מקודם שמי שכדאי לפנות אליו בשביל להריץ את התהליך זה עורכי דין. מי שידו אינו משגת, לאיזה גופים אפשר לפנות?

יש את הלשכה לסיוע משפטי שאפשר לפנות אליה לקבל ייצוג משפטי בעלות מופחתת, או אפילו בסבסוד מלא אבל זה כמובן תלוי במצב הכלכלי והלשכה לסיוע משפטי בודקת את האמצעים הכלכליים של אותה משפחה שמבקשת את הייצוג. אפשר גם להגיש בקשה ללא ייצוג. זה כמובן בעיניי פחות מומלץ, כי תמיד עדיף ללכת לעורך דין שמכיר את ההליך מכיר את בית משפט, יכול לעזור בכל מה שכרוך בכך.

 הזכרת שמנוי יכול להיות תחום בזמן. יכולים להחליט על חצי שנה, על שנה. בתום הזמן יהיה דיון נוסף בנושא?

תלוי בצורך. אם אין צורך, אז זהו, הצו פקע, הבן אדם חוזר לחייו ומנהל את ענייניו בגפו או בעזרה, אבל לא שמישהו עושה זאת במקומו ובשמו. אם יש צורך, מגישים שוב בקשה להאריך את התוקף של הצו.

הרבה פעמים במקרים של אנשים שעברו פגיעות ראש אנחנו יודעים שלפעמים יש בעיה של מודעות, לא תמיד מודעים לקשיים ואני יכולה לדמיין מצב בו אדם אומר שהוא לא צריך סיוע אבל הסביבה הקרובה חושבת שכן. מה קורה במצבים האלו?

אלו מצבים מאד קשים והמשפחה צריכה הרבה כוח נפשי להתמודד עם דבר כזה. נתחיל מזה שבית משפט לא ימנה אפוטרופוס אם יש דרך שפחות פוגעת בזכויות של אותו אדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. בית משפט יכול להציע אמצעים אחרים כמו "תומך החלטה", אני לא אכנס לזה, זה משהו שקיים בחוק אבל חשוב לראות מה רופא אומר. אם רופא אומר שהבן אדם לא יכול לקבל החלטות, הוא לא במצב כרגע, אז המשפחה צריכה להיות חזקה וכן להגיש בקשה למנות אפוטרופוס ויכול להיות שבאמת באותו המקרה יימצא שאותו אדם גם לא יכול להביע עמדה, ואז בית משפט אכן ימנה אפוטרופוס.

אם מונה אפוטרופוס, מה החובות שלו כלפי האדם?

קודם כל החובות שלו זה כמובן לדאוג לכל ענייניו ולטובתו. אבל אני חושבת שמה שאת שואלת זה לגבי הפיקוח, האם יש פיקוח על אותו אדם? בהחלט יש פיקוח על אותו אפוטרופוס מהאפוטרופוס הכללי, אותו גוף ממשלתי שבעצם מפקח על כל האפוטרופוסים, יש ממש מחלקה שזה התפקיד שלה. האפוטרופוס מחויב להגיש מיד עם המינוי תוך איקס חודשים "פרטה", שזה בעצם דו"ח שמפרט את כל הרכוש של אותו אדם. צריך להגיש דוחות שנתיים ודוחות תקופתיים על מה נעשה, על פעולות שנעשו בתור אפוטרופוס, יש חובות נוספים אבל אנחנו לא נגע בהם. זה העיקר. יש חובות דיווח.

אני רוצה לתאר סיטואציה רלוונטית לאנשים שצופים בנו, בה אדם מאושפז לתקופה ארוכה בבית חולים ולא יכול לצאת ולטפל בענייניו, זה לא אומר שאין לו את היכולת לקבל החלטות. אבל הוא צריך שמישהו אחר ייצג אותו בענייניו. מה עושים במקרים כאלו?

קודם כל, אם הבן אדם באמת כשיר, ואין שום בעיה בכשירות שלו, וכמובן רופא אישר את זה- אפשר להחתים על ייפוי כוח. אתה יכול לחתום על ייפוי כוח כללי שנותן רשות, אתה מסמיך קרוב משפחה/בן זוג/ ילד שיטפל לו בכל מיני עניינים, מול הבנק ומול הרשויות. כמובן צריך לחתום על ייפוי כוח בפני עורך דין אבל לא חסרים עורכי דין.

זה משהו שיכול לקרות בתוך הבית חולים?

בהחלט, כל עוד הבן אדם באמת כשיר.

בתוך העולם של אפוטרופוס של רכוש, יש המון המון עניינים והמון המון סוגיות. האם אפשר לתחום את האחריות של האפוטרופוס לסוגיה ספציפית, נגיד לטפל רק בקצבאות של הביטוח הלאומי, או לטפל רק בענייניים של דירה ולא במכלול העניינים הכספים?

אפשר בהחלט להגביל את המינוי למשהו ספציפי. אני כבר אומרת שהרבה פעמים שאדם מגיע למצב שהוא צריך אפוטרופוס, לרוב זה לכל הענייניים ולהגביל את זה למשהו אחד זה בסוף לא אפקטיבי כי אז צריך להרחיב את המינוי ועוד הליך המשפטי ועוד זמן שחבל לעשות את זה.

יכולים להיות כמה אנשים שהם האפוטרופוס?

בהחלט. יכולים למנות כמה אפוטרופוסים שעובדים במשותף. ביחד או לחוד, אפשר בהחלט לקבוע את זה.

יכול להיות אפוטרופוס אחד לגוף ואחד לרכוש?

בהחלט. חשוב שהם יהיו בתקשורת.  אם בית משפט יראה שאין תקשורת ואין שיתוף פעולה הרבה פעמים הוא יעדיף למנות אפוטרופוס נטרלי שזה בעצם עורך דין מטעם בית משפט שממנים אותו לאפוטרופוס לגוף או לרכוש או גם וגם.

אנחנו נתקלים במצבים ויודעים שלפעמים יש אי הסכמה בין בני משפחה. מה קורה בסיטואציות כאלו?

זה הסיטואציות הכי קשות בעיניי במצבים של מינוי אפוטרופוס. נתקלתי בכך לא מעט. קודם כל, מנהל הליך משפטי. מתחילים לריב בבית משפט את מי אם בכלל למנות, זה גורם לקרע מאד גדול במשפחה. בית משפט יצטרך להכריע. הרבה פעמים הנטייה של בית משפט שהוא רואה שיש ריבים במשפחה סביב הסוגיה הזאת, הוא יעדיף פשוט להוציא את זה החוצה לאפוטרופוס נטרלי שהוא יהיה אחראי.

גלי תודה רבה על ההסברים המפורטים