Top

שלב ראשון: היכרות עם הגורם המבטח

במידה וסיבת האשפוז נובעת ממאורע שקרה שלא במסגרת שירות הביטחון או אירוע טרור, בסבירות גבוהה הגורם המבטח לאורך תקופת השיקום הינה קופת החולים בה המשתקם מבוטח. לפי חוק ביטוח בריאות, כל מטופל אשר עבר פגיעה כלשהי ונמצא מתאים לשיקום הקופה מחוייבת לספק לו שירות שיקומי (תקנה 6, סעיף א5).

בזמן האשפוז במחלקה האקוטית תתבצע ההערכה שיקומית על ידי צוות רב מקצועי: מטפל/ת מצוות הסיעודי, מטפל/ת מצוות הפיזיותרפיה, מטפל/ת מצוות ריפוי בעיסוק, מטפל/ת מהצוות הסוציאלי. בסוף התהליך נכתב דוח קצר לגבי המסקנות.

השלב הבא: בדיקה של רופא שיקומי. אם המטופל בן 65 ומעלה- ייתכן והבדיקה תתבצע על ידי רופא גריאטרי. הרופא/ה הינו הסמכות המקצועית הקובעת האם ישנו פוטנציאל שיקומי ומהי המסגרת המומלצת בסוף האשפוז. במידה וישנה המלצה לשיקום, חשוב לוודא כי ההמלצות כתובות באופן ברור במכתב השחרור, כפי שמצוין בחוזר המצורף.

חשוב לציין כי בשלב זה כאשר יש צפי שיקומי קיימות כמה אפשרויות:

  • שיקום נשימתי (אם נמצאים מתאימים)
  • מסגרת של שיקום באשפוז מלא
  • שיקום בית
  • מסגרת של אשפוז/שיקום יום
  • הפנייה לטיפולים בקהילה

ההחלטה מתקבלת על ידי הצוות הרפואי בהתאם למצב המטופל.

בשלב זה לרוב תיכנס לתמונה איש/אשר קשר מטעם הקופה ( אחות בקרה) ותסייע בשיבוץ במסגרת הרלוונטית. לעיתים ישנה החלטה כי בשלב זה המטופל אינו מתאים לתוכנית שיקומית פורמלית בין אם על רקע נפשי קוגנטיבי ובין אם על רקע פיזי/רפואי. במקרים בהם אדם אינו מסוגל לדאוג לצרכי היומיום שלו ואינו מתאים למסגרת שיקומית מקובל לחפש מסגרת רפואית מתאימה למצבו על פי הגדרת מצבו הסיעודי (סיעודי, סיעודי מורכב, תשוש נפש). עבור הסבר נוסף אנא לחצו כאן.

חשוב לדעת, כי במידה וישנה המלצה לשיקום אך קופת החולים אינה מיישמת את ההמלצה, ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות.

חייל סדיר:

כאשר חייל סדיר נפצע, ר"מ 2 נכנסים לתמונה בסמוך לפגיעה.
החייל למעשה עובר מהיחידה שלו ליחידת ר"מ 2 (רשימה מקובצת, כיום ידועים גם כיחידת יק"ר). נציגים על מדים מגיעים לכל מחלקה אקוטית, כלומר נוצר קשר עם המשפחה כבר בשלב האשפוז הראשוני.
החייל ומשפחתו מקבלים בשלב זה מעטפת שמטרתה לשמר את הרצף הטיפולי: ר"מ 2 משתדלים לענות על צרכיה של המשפחה, ניתן לפנות אליהם עם כל שאלה: זכויות וזכאויות, מידע על פרופיל רפואי ועוד.

בנוסף, תפגוש את המשפחה קצינת הנפגעים של היחידה המקורית. גם היא תלווה את המשפחה ואת החייל שנפצע. בחלוקה גסה ניתן לומר כי הנציגים של ר"מ 2 יתנו מענה רפואי וקצינת הנפגעים תיתן מענה במישורים אחרים (לדוגמא, תעזור במקרים בהם יש צורך בעזרה כלכלית, תתווך את התהליך הבירוקרטי).

בשביל לעבור לאגף הנכים של משרד הביטחון יש לפנות ליחידת התביעות. קצין התגמולים יעיין בבקשה ויחליט על קביעת ועדה רפואית. נכה שתביעתו הוכרה על ידי קצין התגמולים יוזמן להיבדק בפני ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו.

חשוב לדעת: יש למלא את הטפסים עבור יחידת התביעות בקפידה ובתשומת לב. יש לכך חשיבות רבה לתהליך ההכרה.

לאחר השחרור מצה"ל (בעקבות פרופיל 21 או 24) נפרדים מר"מ 2 ולאחר תהליך ההכרה באחוזי נכות במסגרת הועדות הרפואית, עוברים לאגף השיקום במשרד הביטחון – במידה ויש הכרה ב20% נכות ומעלה. מאותו רגע והלאה זה הגוף האמון על ליווי החייל (סייג לומר: במקרים בהם הפציעה אינה קרבית לפעמים המשפחה בוחרת לתבוע את הביטוח ולא את אגף שיקום).

באגף השיקום של משרד הביטחון יש שמונה מחוזות, כאשר כל משתקם משובץ לטיפול המחוז הקרוב למקום מגוריו. כל מחוז שיקום נותן מענה בארבעה מישורים:

  • ליווי על ידי עובד שיקום – Case Manager
  • תעסוקה
  • רווחה
  • מרפאה

חייל שבהתאם להמלצה הרפואית יזדקק לשיקום לאחר פגיעה מוחית יעבור שיקום במסגרות האשפוזיות בבית החולים, בהתאם למצבו: שיקום נשימתי, שיקום באשפוז, אשפוז יום. בהמשך הדרך, יקבל חייל את הטיפולים בקהילה במגוון מכונים אשר משמשים ספקים של משרד הביטחון. חשוב לציין כי הרופא המוסמך המחוזי הוא הרופא המשקם של נכי צה"ל. בסמכותו לקבוע את התוכנית הטיפולית והשיקומית.

לעיתים ההחלטה היא כי בשלב זה המטופל אינו מתאים לתוכנית שיקומית פורמלית בין אם על רקע נפשי קוגנטיבי ובין אם על רקע פיזי/רפואי. במקרים בהם אדם אינו מסוגל לדאוג לצרכי היומיום שלו ואינו מתאים למסגרת שיקומית מקובל לחפש מסגרת רפואית מתאימה למצבו על פי הגדרת מצבו הסיעודי (סיעודי, סיעודי מורכב, תשוש נפש). הסבר נוסף אנא לחצו כאן.

למידע נוסף ומקיף אודות שיקום במסגרת משרד הביטחון מצורפת חוברת מתוך אתר אגף השיקום של משרד הביטחון.

ביטוח לאומי כגורם מבטח מהשלב האשפוזי- נפגעי פעולות איבה

במידה והפגיעה נוצרה כתוצאה מפעולת איבה, הגורם המבטח הינו הביטוח הלאומי. ביטוח הלאומי ידאג למימון האשפוז, השיקום, הטיפולים והתרופות. הטיפולים עצמם מתקיימים בבתי החולים ובקופות החולים. תהליך השיקום זהה לתהליך המתואר בסעיף "קופות החולים".

למידע נוסף אודות זכויות של משתקמים בעקבות פעולות איבה מתוך אתר ביטוח הלאומי, אנא לחץ כאן 

ביטוח לאומי- כללי 

המוסד לביטוח הלאומי נועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס כלכלי לקיומן. כיום מעוגנות בחוק הביטוח הלאומי, בין השאר, תוכניות לביטוח זקנה ושאירים, נפגעי עבודה, נכות כללית, סיעוד, נפגעי גזזת, אסירי ציון, נפגעי פעולות איבה ועוד.

בהתאם לאופי הפגיעה (נכות כללית/נכות מעבודה), על המבוטח להגיש את הטפסים הרלוונטים ובהמשך יזומן לועדה המתאימה במסגרת המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לסוג הפגיעה/פציעה ייתכן והמבוטח יקבל אחוזי נכות, ובהמשך ייתכן ויהיה זכאי לקצבה/מענק. בנוסף, בהתאם לאחוזי הנכות ישנה אפשרות לזכאות של שיקום מקצועי- כאשר ישנו אופק תעסוקתי בשוק החופשי. **כל מקרה נבחן לגופו**.

מומלץ לפנות לעובדת סוציאלית או גורמים רלוונטים אחרים על מנת להבין טוב יותר את מסלול ההכרה בנכות במסגרת ביטוח לאומי ואת ההטבות הנלוות. 

קישורים חשובים מתוך אתר ביטוח לאומי:

בנוסף, ניתן לפנות לעמותת "נאמן" המפעילה קו תמיכה בשיתוף האגודה לזכויות החולה. הקו מספק סיוע גם בנושא זכויות, השירות ללא עלות. 

במקרה הצורך, בחלק ממרכזי השיקום ניתן לקבל שירותים גם באופן פרטי תמורת תשלום.

מומלץ לברר האם פוליסות הביטוח נותנות כיסויים לחלק מהטיפולים.

בכל שלב בדרך, ניתן כמובן גם לפנות למטפלים פרא רפואיים באופן פרטי. ב"אלפון" ניתן למצוא מטפלים מסקטורים שונים המנוסים בעבודה עם אנשים לאחר פגיעה מוחית (על פי הצהרתם).

שינוי גודל פונט
ניגודיות